חדל"פ 35389-04-25

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין חדלות פירעון 35389-04-25 (שימי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח') **מבוא:** פסק הדין הנדון ניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון) ביום 22 בפברואר 2026, בתיק חדלות פירעון העוסק ביחיד, מר יוסרי שימי. פסק הדין מתייחס לבקשת הנאמן (עו"ד גיא נצר) לביטול הליכי חדלות פירעון שניתנו בעניינו של היחיד, בשל אי עמידתו בחובותיו על פי הצו. **עיקר הדברים המשפטיים והחידושים:** 1. **הפרת חובת תום הלב כבסיס לביטול הליכים:** * פסק הדין מדגיש באופן מובהק את עיקרון תום הלב כעיקרון יסוד בהליכי חדלות פירעון. השופטת קלמפנר נבון מבהירה כי "חוסר שיתוף הפעולה מצד יחיד כמוהו כזניחת ההליך". * היא מבססת את קביעתה על מגוון רחב של פסקי דין עליונים, אשר קבעו את חובת תום הלב של החייב, עוד לפני כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 לתוקפו, וכן לאחר מכן. פסקי דין אלו כוללים את **ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי**, **ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד**, **רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב**, ו**ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי**. * הפסיקה מדגישה כי אי עמידה בחובות אלו פוגעת בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם, פגיעה הנתפסת כבלתי מוצדקת שעה שהיחיד מתנהל בחוסר הגינות או חוסר יושר. הדבר עולה גם מ**רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי**. 2. **חובות החייב בהליך חדלות פירעון:** * פסק הדין מפרט את חובותיו המרכזיות של היחיד במסגרת הליך חדלות פירעון, כנגזרות מחובת תום הלב: * **חובת גילוי מוגברת:** על החייב לחשוף את מלוא המידע הנדרש, בהתאם למאפייני ההליך. * **עמידה במגבלות שהוטלו:** כולל עמידה במלוא התשלומים החודשיים שהושתו עליו. * **שיתוף פעולה עם בעל התפקיד:** החייב מצופה לשתף פעולה מלאה עם הנאמן. * השופטת מבססת קביעות אלו על הפסיקה, לרבות **ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט**, **ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד**, **ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד**, ו**ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי**. 3. **פירוט המחדלים הספציפיים בענייננו:** * פסק הדין מפרט את המחדלים הספציפיים של מר שימי, אשר הובילו להחלטה על ביטול ההליכים: * אי עמידה בצו התשלומים שנקבע. * אי הגשת דוחות חודשיים. * אי המצאת מסמכים נדרשים. * אי תשלום סכום התנאי שנקבע בהליך קודם. * חוסר שיתוף פעולה עם הנאמן. * אי גילוי מלא של המידע הנדרש. * אי ניצול הזדמנויות שניתנו על ידי בית המשפט להסרת המחדלים. 4. **סנקציות והשלכות הביטול:** * **ביטול צו פתיחת ההליכים:** זוהי הסנקציה המרכזית, המביאה לסיום ההליך. * **ביטול הגבלות:** ההגבלות שהוטלו במסגרת הצו (כגון עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות תנועה וכדומה) מבוטלות, למעט במקרים ספציפיים. * **עיכוב יציאה מן הארץ:** פסק הדין מורה במקרה זה על השארת צו עיכוב יציאה מן הארץ בתוקפו למשך 90 יום, כצעד מחייב. * **תנאים להגשת בקשה לביטול פסק הדין:** בית המשפט מציב תנאים מחמירים להגשת בקשה לביטול פסק הדין, הכוללים: * צירוף אישור הנאמן על סילוק כל המחדלים. * תשלום לקופת הכינוס בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסק הדין. * הגשת הבקשה תוך 45 יום (ימי הפגרה באים במניין). * **הגשת בקשה חדשה:** בקשה עיקרית חדשה תתאפשר רק בכפוף ל**הלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי)**, הכוללת הפקדת סך של 5,000 ₪ לקופת הממונה. * **הוצאות:** הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות, כאשר תשלום הוצאות הנאמן (500 ₪) הוא בנוסף, ולפי הגבוה מבין התעריפים. היתרה תועבר לנושים. 5. **חידוש משפטי - התייחסות להלכת אלקצאצי:** * פסק הדין מפנה באופן מפורש ל**הלכת אלקצאצי**, הקובעת תנאים מחמירים להגשת בקשה חדשה להליכי חדלות פירעון לאחר ביטול הליכים קודמים. חידוש זה נועד למנוע ניצול לרעה של ההליכים על ידי חייבים שאינם עומדים בחובותיהם. **סיכום:** פסק הדין מדגים את הגישה המחמירה של בתי המשפט כלפי חייבים שאינם משתפים פעולה בהליכי חדלות פירעון. הוא מחזק את חשיבותם של עיקרון תום הלב, חובות הגילוי, ושיתוף הפעולה עם הנאמן. ההחלטה על ביטול ההליכים, יחד עם התנאים המחמירים להגשת בקשה לביטול פסק הדין וכן להגשת בקשה חדשה, מהווים דוגמה לאכיפה אפקטיבית של כללי הליך חדלות הפירעון, מתוך מטרה להגן על הנושים ולהבטיח את תקינות ההליכים המשפטיים.