תלה"מ 63032-07-17

תקציר

פסק הדין המדובר נראה כפסק דין בסכסוך משמורת בעקבות גירושין. לתובעת (האם) ולנתבע (האב) נולדו שלושה ילדים משותפים, ולאחר גירושיהם ניתנה לאם משמורת, בעוד לאב ניתנו זכויות ביקור מוגבלות, בפרט בכל יום שני בין השעות 16:30-20:00. בקשת התובע היא להאריך את זכויות הביקור של הנתבע, ולאפשר לו לשהות זמן רב יותר עם הילדים, לרבות לינת לילה וסופי שבוע לסירוגין. השופטת, בשקולה את הבקשה, מדגישה את חשיבות הקשר בין האב לילד ומכירה בצורך שלילדים יהיה קשר משמעותי עם שני ההורים, במיוחד לאחר גירושין. עם זאת, השופט מותח ביקורת על חוסר המאמץ והנכונות של האב להאריך את זמנו עם הילדים, ומצטט תירוצים לא מספקים שניתנו על ידי הנאשם. דו"ח העובדת הסוציאלית מצביע גם על חוסר העניין של האב להיות מעורב באופן פעיל בחיי ילדיו. כתוצאה מכך, השופט פוסק לטובת התובע, ומיישם את המלצות העובדת הסוציאלית בשינוי קל. במקום שהילדים ישהו אצל אביהם, האב יאסוף את הילדים מבית האם בכל יום שני בין השעות 16:30-20:00. בנוסף, האב יידרש לשלם דמי טיפול בסך 800 ₪ לחודש כדי להשתתף בטיפול בילדים, שכן לאם משמורת פיזית מלאה והדבר פוגע ביכולתה להשתכר. השופט מעודד את האב לשקול מחדש את עמדתו ומציין את נכונותו לבלות זמן רב יותר עם ילדיו, ומבטיח לו כי בקשתו תישקל. פסק הדין מתאר גם את ההשלכות של אי ציות, כולל סנקציות אפשריות. פסק הדין נועד לאזן בין טובת הילדים, אחריות ההורים ומעשיות המצב, תוך חתירה למזעור נזקי הפרידה ההורית על התפתחותם הרגשית של הילדים.