ע"ב 1103/02

תקציר

התובע, עובד החברה הנתבעת, תבע פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, החזר הוצאות נסיעה ברכב, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה והפרשות לקרן הפנסיה של פועלי הבניין עם פיטוריו. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי הן כבר שולמו וכי הנתבעת אינה חברת בנייה אלא יזמית נדל"ן, שאינה מחויבת בהסכם הקיבוצי בענף הבנייה. השופט שמע את שני הצדדים וקבע כי הנתבעת, אף שאינה חברת בנייה לפי הסיווג המשפטי, לא הביאה די ראיות לכך שהיא עוסקת בעיקר בעבודות בנייה. לפיכך, צו הרחבת ההסכם הקיבוצי חל עליהם. עוד קבע השופט כי התובע אכן פוטר והיה זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, ופסק לתובע תשלומים אלה בצירוף שכר עבור חודש יולי 2000, אותו לא שילמה הנתבעת. עם זאת, השופט דחה את תביעת התובע להוצאות נסיעה ברכב והפרשות לקרן פנסיה, ולא מצא ראיות מספיקות לתמוך בהן. השופטת חישבה גם את דמי ההבראה ופדיון ימי החופשה המגיעים לתובע והגיעה למסקנה כי על הנתבעת לשלם גם סכומים אלה. לבסוף, השופט הורה לנתבע לפצות את התובע בהוצאות משפט. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של כ-31,544 ש"ח, כולל שכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין ביום 17.8.05.