ע"א 1804/05
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור נדחה בשל אופיו המחייב של הסכם שומה קודם בין פקיד השומה המערער לבין פקיד השומה המשיב בדבר מיסוי עסקה מסוימת. המערער ביקש לסגת מההסכם לאחר ששינויים בשווי מניות התמורה הפכו אותו לרעתו. בית המשפט הגיע למסקנה כי ניסיונה של המערערת לחזור בה, בנימוק של אי חוקיות, היה מופרך ובלתי ראוי, שכן טענות אלה לא הועלו בערכאה הפרוצדורלית ונראו כטקטיקה להתחמק מתנאי ההסכם. בית המשפט הדגיש את החשיבות של כיבוד הסכמים שנעשו מרצון חופשי ובהבנה, ודחה את טענות המערערת כחסרות בסיס עובדתי. השופטת א' חיות הסכימה עם השופטת ש' ג'ובראן, ואישרה כי ניתן לקבוע החלטת מיסוי מחייבת עוד לפני תיקוני חקיקה ספציפיים. הטענות לאי חוקיות הנוגעות לשיעורי המס ולמיסוי ניירות ערך זרים לעומת ישראלים נמצאו מוטעות, שכן ההסכם קבע שיעור מס לניירות ערך ישראליים, שהיה איתן מבחינה משפטית. משכך, טענות המערערת לא הצדיקו את ביטול ההסכם, דבר שהביא לדחיית הערעור.
ע"א 1804/05 אהוד אלוני נ' פקיד שומה כפר-סבא, עליון (31.1.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.