ת"א 18647-06-18

תקציר

פסק דין זה מתבסס על תיק פינוי רכוש שהחל בשנת 2018. התובע רוצה שהנתבע יפנה חלקת אדמה. הנתבע טוען כי יש לו רשות בלתי חוזרת להשתמש בקרקע ויש לפצות אותו על השקעותיו שם אם יפונה. בית המשפט אינו מקבל את בקשת הנתבע לעכב את ההליכים לצורך הגשת ראיות נוספות לתמיכה בטענתו, וקובע כי מדובר בניסיון להאריך את ההליך שלא לצורך. השופט מסביר בפירוט כי תביעת הנתבע לפיצויים אינה קשורה לתביעת הפינוי ויש להתייחס אליה בתביעה נפרדת. עוד הם מציינים כי מעמדו של הנאשם במקרקעין אינו ברור ויש לחקור אותו. השופט מצטט תקדימים משפטיים רלוונטיים לתמיכה בעמדה זו. מאחר שהנאשם לא הגיש כל ראיה מומחה בתוך המועדים שנקבעו, השופט דוחה את בקשתו להארכה. הנתבע חויב לשלם לתובע את הוצאות הבקשה, בסך 1,500 ₪, בתוך 30 יום. ההחלטה מתקבלת בהעדר שני הצדדים, והמזכירות נדרשת למסור לצדדים העתקים מפסק הדין.