ע"א 37700-09-10

תקציר

פסיקת בית המשפט העליון הגבילה את אחריותה של הוועדה המקומית וביטלה את חובתה לשלם פיצויים. עוד נקבע כי העברת המגרשים התרחשה במועד הרישום ולא במועד התשלום, מה שהופך את אמסלם ואליעזר לאחראים לרוכשים נוספים. השופטים הבחינו בין רוכשים ראשוניים לרוכשים משניים, ביטלו את זכותם של האחרונים לפיצוי מאמסלם ואליעזר, אך אפשרו את תביעותיהם נגד מוכרי המשנה. אמסלם חויב לשלם סכומים שונים כפיצוי, ואילו אליעזר יחלוק עמו אחריות זו. באשר לשכר טרחת עורך דין, קבע השופט כי מח'ול זכאי לשכר טרחה בסך 5,000 ₪ מעשרה משיבים בגין עבודתו בבית המשפט העליון, בנוסף לשכר טרחת שמאי בסך 600 ₪ למגרש. השופטת הציעה להעלות את שכר טרחתו של מח'ול בערעור ל-15,000 ₪, שיחולקו שווה בשווה בין המשיבים לפי מספר המגרשים שבבעלותם. עבור משפחת אלנר (2 מגרשים) חויב מח'ול להחזיר 153,992 שקל במקום 188,096 שקל הקודם, לאחר הפחתת שכר הטרחה והוספת תשלומים קודמים. עבור משפחת שלום (מגרש 1) נקבע סכום ההחזר על 74,638 שקל במקום 90,265 שקל. באשר למשפחת מויאל (מגרש 1), שמכרו את חלקתם לפני תום המשפט, הם נותרו ללא פיצוי בשל פסיקת בית המשפט העליון, ונאלצו לשלם אגרות בתוספת מע"מ בסך 25,828 שקל, מה שהוביל להחזר של 47,656 שקל מח'ול. אהרון כהן (4 מגרשים), שרכש את המגרשים ממוכרים שונים, נאלץ לשלם את שכר הטרחה שנקבע בסך 117,917 שקל, וקיבל החזר של 268,764 שקל ממח'ול. יצחק שחר, אסולין ואלון שחר (מגרש אחד כל אחד), שלא חתמו על הסכמי שכר, לא חויבו לשלם למח'ול עמלות כלשהן, וקיבלו החזרים של 134,325 שקל כל אחד. הסכום הכולל שעל מח'ול להחזיר למשיבים הופחת מ-919,044 ש"ח ל-813,740 ש"ח. בנוסף, חויב מח'ול לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 70,000 ₪. השופטים סירבו לפסוק הוצאות למי מהצדדים, והביטחונות היו אמורים להיות מוחזרים למשיבים בתוך 15 יום.