ע"א 42053-05-19

תקציר

מערער שנפגע תבע את חברת הביטוח המשיבה לתגמולי נכות כתוצאה מתאונת דרכים, ותבע 50% נכות על סמך חוות דעת המומחה. חברת הביטוח טענה כי נכותו הצמיתה של המערער היא 10% בלבד. בית משפט השלום מינה מומחה רפואי אשר הגיע למסקנה כי למערער אין נכות הקשורה לתאונה. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה, אך עדיין הורה לחברת הביטוח לשלם למערערת פיצוי בגין 10% נכות שאינה שנויה במחלוקת, ודחה את התביעה מבלי לפסוק שכר טרחה או הוצאות למי מהצדדים. המערערת ערערה וטענה כי המומחית חרגה מסמכותו וכי היה על בית המשפט לפסוק לטובתה בעניין ההוצאות. חברת הביטוח עתרה לדחות את הערעור, בטענה כי המערערת הגישה תביעת סרק. ערכאת הערעור דחתה את עיקר הערעור, והסכימה עם אימוץ חוות דעתו של המומחה הרפואי על ידי הערכאה הנמוכה יותר, שכן היא סבירה והגיונית. עם זאת, בית המשפט לערעורים קיבל חלקית את הערעור בעניין ההוצאות, תיקן את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לקבל חלקית את התביעה והורה לחברת הביטוח לשלם למערערת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. יתר התביעות לקצבאות נכות גבוהות יותר ועלויות נדחו. עוד קבע בית המשפט כי יש לקזז את ההוצאות החלקיות שנפסקו למערערת מהוצאות הערעור.