סע"ש 4106-12-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע בחלקה. נקבע כי התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעים בינואר 2011 והעסקה זו הופסקה עם פטירת המעסיק המנוח ביולי 2018. התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 27,750 ₪ ו-3,700 ₪ עבור הודעה מוקדמת של חודש, בהתאם לחוק הישראלי. תביעתו של התובע להפרשי שכר נדחית בשל חוסר יכולתו להוכיח את היקף עבודתו הנטען. תביעתו לפדיון ימי חופשה ודמי הבראה התקבלה במלואה ועומדת על סך 32,758.88 ₪. זאת, משום שהנתבעים לא הוכיחו כי תשלומים אלה נכללו בשכרו של התובע, וכן לא הציגו חישובים נגדיים. תביעת התובעת לדמי חגים נדחית משום שלא חלה על עובדים ששכרם לפי חודש, כפי שהיה התובע. התובע זכאי לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה על ידי הנתבעים במהלך עבודתו, בסך 17,299.5 ₪. לבסוף, תביעת התובעת להוצאות נסיעה מתקבלת, בסך 18,807 ₪, שכן הנתבעים לא הוכיחו את טענתם לעבודה מקבילה באותו אזור. בסך הכל על הנתבעים לפצות את התובע ב-92,685.38 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמתחייב בחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום מלוא הסכום. הנתבעים יישאו גם בהוצאות המשפט של התובע, בסך 10,000 ₪.