ע"ע 237/09

תקציר

הערעור שהגישה מדינת ישראל על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהכיר במשיבים כעובדי מדינה מראשית העסקתם בחברות כוח אדם, מתקבל בחלקו. פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי עומד בעינו, למעט המועד בו הוכרו המשיבים כעובדי מדינה, אשר שונה ליום 01.08.01. העסקתם של המשיבים באמצעות חברות כוח אדם בתחילת הדרך הייתה לגיטימית ולכן נקודת המוצא צריכה להיות שהיא אמיתית. קביעתו של בית המשפט המחוזי כי העסקתם הרב-שנתית של המשיבים בחברות כוח אדם מתחלפות הייתה פיקציה משפטית אינה מדויקת. יכולה להיות מערכת יחסים משולשת בין מעסיק, עובד וצד שלישי, כגון חברת כוח אדם, ומתכונת העסקה כזו אפשרית וחוקית כל עוד היא נעשית כדין. טענת המדינה כי המשיבים היו עובדיה מראשית העסקתם נדחית, שכן אין לכך בסיס עובדתי. מועד המטמורפוזה במעמדם של המשיבים מעובדי חברת כוח אדם לעובדי המדינה צריך להיות 01.08.01, עת הושוו תנאי עבודתם לאלה של עובדי המדינה, שכן מדובר בשינוי מהותי שחוללה המדינה. השופט איטח חולק על כך וסבור כי יש לדחות את ערעור המדינה על הסף, תוך שהוא מכיר בממצאי בית המשפט המחוזי לפיהם העסקת חברות כוח אדם הייתה פיקטיבית מלכתחילה, ומציע את המועד החוקי לשינוי מעמד המשיבים כמועד תחילת התביעה.