עב"ל 44664-02-21

תקציר

במקרה דנן, בחן בית המשפט את זכאותה של המערערת לגמלת דמי שמירת הריון לפי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי, המגדיר נסיבות המחייבות היעדרות מהעבודה בשל סיכונים הקשורים להריון בין אם ממצב בריאותי ובין אם מגורמים תעסוקתיים. בית המשפט הדגיש את הצורך באישור רפואי לביסוס טענות, וציין כי להמלצת רופא משקל משמעותי אלא אם אין לה הצדקה רפואית. ההיסטוריה הרפואית של המערערת הראתה החמרה בכאבי גב במהלך ההיריון, שהגיעה לשיאה באבחנה המצביעה על פריצת דיסק פוטנציאלית, שהצדיקה את המלצת הרופא למנוחה. זה התיישר עם פרקטיקות רפואיות מקובלות והציע כי המשך העבודה עלול להחמיר את מצבה, ובכך להוות סיכון. חרף חילוקי דעות ממומחה שני, העדיף בית המשפט את נקודת מבטו המפורטת והמנומקת של המומחה הראשון, כמו גם את האישורים הרפואיים בזמן אמת, שצידדו במערער. בעקבות זאת, פסק הדין העניק לה גמלת דמי שמירת הריון לתקופה הנקובה, והמוסד חויב בהוצאות המשפט שלה בסך 7,000 ₪. החלטה זו מדגישה את חשיבותה של הנמקה רפואית יסודית ומאשרת את עקרון העדפת פרשנויות המיטיבות עם המבוטח בתיקי ביטוח לאומי.