בע"ח 69510-03-24

תקציר

הכרעת הדין נסובה סביב הניתוח המשפטי של השאלה האם יש לחשוף מסמכים מסוימים, המזוהים כמסמך 1 ומסמך 22, כ"חומר חקירה" לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המבטיח את זכותו של הנאשם לעיין בחומרי חקירה לצורך משפט הוגן. בית המשפט בוחן ביסודיות את המושג "חומר חקירה", המונחה על ידי תקדימים משפטיים מבוססים מתיקים כגון בג"ץ 233/85 ובג"ץ 1885/91. מקרים אלה מדגישים את הפרשנות המרחיבה של "חומר חקירה", וטוענים כי עליו לכלול ראיות רלוונטיות לאישומים, גם אם הקשר הוא עקיף או פריפריאלי. עם זאת, בית המשפט מבחין בין חומר הדרוש להגנה לבין מסמכים הנחשבים ל"רשומות פנימיות" של רשויות החקירה והתביעה. רשומות פנימיות אלה, הכוללות סיכומי חקירה ורשמים שנועדו לשימוש פנימי, נשמרות באופן מסורתי חסויות כדי להגן על שלמות הנהלים והאסטרטגיות של התביעה. פסק הדין מדגיש כי סקרנות גרידא או בקשות ספקולטיביות למסמכים מצד ההגנה אינן מצדיקות הכללת מסמכים כאלה כ"חומר חקירה". מטעמים אלה, ובהחלת התקדים לפיו מסמכים פנימיים אינם נופלים בגדר חובת הגילוי אלא אם צוין אחרת בחוק, דוחה בית המשפט את הבקשה לעיון במסמך 1 ובמסמך 22. ההחלטה מושתתת על שמירת האיזון בין זכותו של הנאשם להכין הגנה לבין שמירה על החיסיון הנדרש ליעילות הליכי החקירה. אשר על כן, בית המשפט מחליט בהעדר הצדדים, ביום 06.5.24, להעביר החלטה זו לצדדים הרלוונטיים באמצעות באי כוחם.