תמ"ש 972-10-11

תקציר

התובע, אב במקצועו, הגיש תביעת נזיקין נגד גרושתו, הנתבעת, בדרישה לפיצויים כספיים בגין התערבותה לכאורה ביחסיו עם בתם הקטינה. עם זאת, השופט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להתנהלות רשלנית או מכוונת מצד הנתבע. השופטת ציינה כי שני ההורים תרמו ליחסים המתוחים בין התובע לבתו, וכי מעשיו של התובע עצמו, לרבות חלקו בהתמוטטות יחסיו של הנתבע עם בניהם הבוגרים, לא היו תמימים. נוכח הדינמיקה המשפחתית המורכבת והיעדר ראיות להתנהגות נזיקית מכוונת מצד הנתבע, הגיע השופט למסקנה כי אין זה מקרה מתאים להחלת דיני הנזיקין במישור המשפחתי. יתר על כן, השופט ציין כי התובע לא ציין בכתב תביעתו את סכום הנזקים הנתבעים בגין כל ראש נזק, כנדרש בחוק. מטעם זה בלבד, יש לדחות את התביעה. לפיכך הורה השופט על מחיקת התביעה ופסק כי על התובע לשלם את הוצאות הנתבע וקבע את הסכום על 10,000 ₪. למרות דחיית התביעה, הדגישה השופטת כי כל התערבות של מי מהצדדים בקשר של ההורה השני עם הקטין תיראה בחומרה והזהירה כי בית המשפט לא יהסס לנקוט באמצעים המתאימים. השופט הפציר בצדדים להתעלות מעל חילוקי הדעות ביניהם ולחסוך מבתם הקטינה את הסכסוך. לבסוף, השופט התיר את פרסום פסק הדין מבלי לזהות את הצדדים, והורה למזכירות לשלוח את פסק הדין לשני הצדדים לפני סגירת התיק.