ס"ק 50931-08-17

תקציר

המחלוקת בין עיריית חיפה לחיפה כימיקלים נסובה סביב אספקה, אחסון והפצה של אמוניה. בשל חוסר הסכמה על שיטת אספקת האמוניה, הופסק הייצור במפעל הצפוני של חיפה כימיקלים, מה שהוביל לירידה משמעותית בהיקף העבודה. נציגי העובדים, "כוח לעובדים", טענו כי החברה יצרה משבר מכוון כדי לאלץ את גופי הרגולציה לקבל את השיטה המועדפת עליה ליבוא אמוניה ולהיפטר מהעובדים המאורגנים. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענה זו. סגירת המפעל הצפוני נמצאה אמיתית, נגרמה מגורמים חיצוניים שאינם קשורים ליחסי עבודה, ונבעה מסכסוך קשה עם העירייה. סיבות אובייקטיביות, לרבות חסמים רגולטוריים, מבדילים בין המפעלים הצפוניים והדרומיים של החברה, ומקלים על הפעלתם באמצעות איזוטנקים. בית המשפט קיבל את טענת חיפה כימיקלים כי החלטתה להתנגד לשיטת האיזוטנקים למפעל הצפוני הייתה סבירה והתבססה על שיקולים בטיחותיים, כספיים ולוגיסטיים. עדויות וראיות הצביעו על כך שהחברה לא עשתה מניפולציות במצב ולא הייתה לה כוונה לפתוח מחדש את המפעל הצפוני. כמו כן, סגירת המפעל לא הייתה קשורה ליחסי עבודה קיבוציים אלא נבעה מהסכסוך עם העירייה. מאחר שהמפעל נסגר למעשה ולא היה סיכוי להיפתח מחדש בקרוב, קבע בית הדין כי לא ניתן לאכוף את זכות העובדים לעבודה. חיפה כימיקלים התחייבה לתת עדיפות להעסקת עובדים אם המפעל ייפתח מחדש והציעה חופשה ללא תשלום או פיטורים עם קדימות תעסוקתית. ההחלטה הסופית הכירה בקשיים שעמדו בפני העובדים והדגישה את התשלומים הקודמים של החברה לעובדים, והותירה להם אפשרויות של חופשה ללא תשלום או פיטורים.