ת"א 2676-09-15

תקציר

התובע, שהוא מתווך, הגיש בקשה למתן רשות לתבוע את הנתבע, לקוחו, על דמי תיווך מחוץ לתחום השיפוט הרגיל. התובע טען כי ניתן לו ייפוי כוח על ידי הנתבע לשמש כנציגו במכירת נכס. התובע טען כי מצא קונה לנכס הנתבע ולכן זכאי לעמלה של 2% כפי שהוסכם. עם זאת, הנתבע סירב לשלם את העמלה, מה שהוביל את התובע לבקש רשות לתבוע מחוץ לתחום השיפוט המקומי. מנגד, טען הנתבע כי לא היה הסכם חתום בינו לבין התובעת ולכן לא הייתה לה עילת המצאה. בית המשפט בחן את הבקשה והראיות התומכות, לרבות מיילים שהוחלפו בין התובע לנתבע, ומצא כי טענת התובע לא הייתה קנטרנית או מטרידה. למרות שלא היה הסכם חתום, קיבל בית המשפט את טענת התובע כי ניתן לבסס הסכם תיווך תקף מכוח דיני שליחות או תום לב. יתר על כן, בית המשפט מצא כי התביעה נופלת בגדר הוראות הדין החל, וכי ישראל היא הפורום המתאים לדון בתיק. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשת התובע להיתר המצאה מחוץ לתחום, והתיר לו להמשיך בתביעתו כנגד הנתבעת. בקשת הנתבעת לבטל את היתר ההמצאה נדחתה. בית המשפט פסק גם את הוצאות הבקשה, שישולמו על ידי הצד המפסיד בתיק העיקרי, וקבע מועד אחרון להגשת כתב ההגנה של הנתבע. בנוסף, חויב התובע לשלם לנתבעת הוצאות בגין בקשה קודמת. ההחלטה התקבלה על ידי רשם בית המשפט ושני הצדדים עודכנו על פסק הדין.