רע"א 3561/23

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור הנוגעת לארבע החלטות של בית משפט קמא בדבר הזכויות להן טוענת המבקשת ליחידת הדיור השנייה בהליך פשיטת רגל. בית משפט קמא קבע כי הליך פשיטת הרגל אינו המקום המתאים לדון בטענות המבקש, שעיקרו סעד הצהרתי. טענות המבקש כנגד החייב נגעו לבעלות על יחידת הדיור השנייה, ולתוקפו של הסכם מכר בין החייב לצד שלישי, עליו ערער המבקש. עם זאת, מאחר שטענות המבקש יקטינו את סך הנכסים בקופת הכינוס הן אינן מתאימות לבירור בהליך פשיטת הרגל. זאת ועוד, הימנעותו של המבקש מהתייצבות לדיונים הנוגעים לתיק והחלטתו שלא לערער על החלטות מסוימות תרמו אף הם לפיטורים. פסק הדין מדגיש כי המבקש רשאי להגיש תביעה נפרדת נגד החייב או לנקוט בהליכים מתאימים נגד צדדים אחרים בבתי המשפט המוסמכים. בנוסף, ניסיונותיו של המבקש לפתוח מחדש את הדיון בבקשה 14, שכבר קיבל החלטה, לא התקבלו. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 6,000 ₪.