סע"ש 25906-03-20

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו בגין זכאויות שונות הקשורות להעסקתו. השופט פסק באופן חלקי לטובת העובד לאחר שבחן את הראיות והטיעונים משני הצדדים. ראשית, השופט קבע כי תביעת העובד לפיצויים בגין תלושי שכר פיקטיביים התקבלה באופן חלקי. לעובד נפסקו פיצויים בסך 15,000 ₪, שכן המעסיק לא סיפק תלושי שכר מדויקים המשקפים את תנאי עבודתו בפועל. עם זאת, העובד לא הוכיח כי תלושים אלה לא נמסרו לו, ומכאן הקבלה החלקית. באשר לתקופות ההעסקה, קבעה השופטת כי התקופה הראשונה תהיה מיולי 2014 עד מאי 2016 והתקופה השנייה מדצמבר 2016 עד ספטמבר 2019. תביעתו של העובד לתשלום נוסף במזומן מעבר למה שבא לידי ביטוי בתלושי שכרו נדחתה בשל היעדר ראיות מספיקות. השופטת קיבלה חלקית את תביעת העובד לגמול שעות נוספות, וחייבה את המעסיק לשלם 82,663 שקל. חישוב זה חושב על בסיס גרסת העובד לשעות עבודתו, שכן למעסיק לא היו רישומי נוכחות. העובד היה זכאי לגמול שעות נוספות בגין עבודה מעבר לשעות המוסכמות ללא תמורה. בית הדין פסק גם לטובתו של העובד בעניין פיטוריו שלא כדין ללא שימוע ראוי. המעסיק לא סיפק סיבה חוקית לפיטורים, והשימוע היה פורמלי בלבד. על כך נפסק לעובד פיצוי בסך 15,000 ₪. גם תביעות העובד לפדיון ימי חופשה ודמי הבראה התקבלו. המעסיק לא הביא ראיות לניצול ימי החופשה של העובד, והשופטת קיבלה את תביעת העובד ל-33 ימי עבודה של חופשה שלא נוצלה. על כך נפסק לעובד 11,979 ₪. בנוסף, העובד היה זכאי לדמי הבראה בסך 6,246 ₪, שכן לא שולמו במהלך עבודתו. עוד הורתה השופטת למעסיק לבצע הפקדות פנסיוניות בסך 20,507 שקל לטובת העובד. זה כלל הפרשות לקופת גמל של העובד ופיצויי פיטורים. עם זאת, השופט לא מצא עילה להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע הבודד באחריות לחובות החברה. גם תביעת העובד בגין עוגמת נפש נדחתה, שכן הנסיבות לא הצדיקו פיצוי זה. לסיכום, חויב המעסיק לשלם לעובד את הסכומים הנקובים, לרבות ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה. כמו כן חויב המעסיק בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.