עת"מ 28418-07-13

תקציר

העתירה מערערת על החלטת חברת החשמל להעניק מכרז לחברת סינרג'י לאספקת כבלי נחושת במתח גבוה. הליך המכרז כלל העדפה למוצרים המיוצרים בישראל. העותרת, חברה מייבאת, טענה כי ועדת המכרזים שגתה בכך שפערשה את התקנות הרלוונטיות באופן שאפשר לסינרג'י, היצרנית הישראלית היחידה של כבלים מסוג זה, לזכות במכרז. לגופו של עניין, נטען בעתירה כי הוועדה החילה באופן שגוי את הכלל של "שינוי מהותי כפול", המאפשר לראות מוצר ביניים, המשלב רכיבים מיובאים, כמיוצר בישראל, ובלבד שיעבור שני שינויים מהותיים. העותר טען כי המבחן הנכון צריך להיות מבחן של "שינוי מהותי", לפיו המוצר הסופי חייב להיות שונה מהותית מהרכיבים המיובאים. מאחר שהחלטת הוועדה העדיפה את סינרג'י, ביקשה העותרת לקבל את הצעתה שלה, שלא קיבלה את ההעדפה הישראלית. בית המשפט עסק בפרשנות סטטוטורית, בחן את התקנות הישראליות הרלוונטיות, והגיע למסקנה כי הן אינן תומכות בתחולתו של כלל השינוי המהותי הכפול. תכליתן של התקנות, שנועדו להגן על תוצרת ישראלית, לא הצדיקה סטייה ממשמעותו המילולית של הטקסט, שהתייחס לשינוי מהותי בלבד. בית המשפט ציין כי הכלל של שינוי מהותי כפול זכה לביקורת בפסיקה האמריקאית ולא נכלל בתקנות הישראליות. יתר על כן, החלת כלל זה תוביל לעמימות בהליך המכרזי ותפגע במטרה להשיג תחרות חופשית ושוויונית, שכן היא תחייב את ועדת המכרזים להתמחות בעניינים טכניים ולקבל החלטות בשיקול דעת. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת חברת החשמל כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה ממשמעותן הרגילה של התקנות. התקנות נועדו לעודד את התעשייה המקומית, וכל שינוי בתנאי הסף או בדרישות היה בסמכות המחוקק ולא בשיקול דעתה של ועדת המכרזים. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש חריגים באופן מצומצם וכי החלטת הוועדה נעדרת עקרונות ברורים, דבר העלול לפתוח את הדרך לשיקולים זרים. מאחר שהעותרת לא התמהמהה בהגשת העתירה ותיקנה את אי צירוף המסמכים, נדחו גם טענות אלה. משכך, קיבל בית המשפט את העתירה, ביטל את זכייתה של סינרג'י וקבע כי יש להכריז על העותרת כזוכה. חברת החשמל וסינרג'י חויבו לשלם לעותרת 50,000 ₪ כולל מע"מ כהוצאות ושכר טרחת עורך דין.