עת"מ 48760-09-19

תקציר

העותרים, תושבי ובעלי עסקים בכפר סבא, ערערו על החלטת העירייה להוציא לפועל פרויקט המעניק עדיפות לתחבורה ציבורית, וטענו, בין היתר, כי הוא בלתי סביר ומהווה ניצול לרעה של כוח. הפרויקט נועד להפחית את עומסי התנועה באמצעות הפיכת הנתיב השמאלי של רחוב ויצמן לנתיב תחבורה ציבורית. המשיבים היו משרד התחבורה, עיריית כפר סבא ונתיבי איילון. בית המשפט קבע כי החלטת העירייה להקים מערכת תחבורה ציבורית שמאלית כחלק מפרויקט מהיר לעיר אושרה בתקנות התעבורה. תקנות אלה מעניקות לרשות התמרורים המקומית – במקרה זה ראש עיריית כפר סבא – את הסמכות לקבוע הסדרי תנועה לאחר התייעצות עם המשטרה וקבלת אישור מרשות התמרורים המרכזית. מכיוון שהפרויקט עסק בעיקר בהסדרי תנועה בכביש קיים, הוא לא דרש הכנת תכנית מפורטת או היתר בנייה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי ההחלטה סבירה. היא נעשתה בתהליך מובנה, בהתאם להנחיות מנהליות, ולאחר שקלול גורמים רלוונטיים וניסיון עבר. הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בפרויקט צומצמו על ידי צעדי המשיבים, וחלופות נשקלו אך נמצאו פחות מתאימות. בית המשפט דחה את טענות העותרים בדבר היעדר שיתוף הציבור, וקבע כי העירייה חרגה מחובותיה החוקיות ועירבה את הציבור באמצעים שונים. גם הפגיעה הכלכלית הנטענת על ידי העותרים לא הייתה משכנעת, ומטרת הפרויקט הייתה להפחית את עומסי התנועה. בנוסף, קבע בית המשפט כי העתירות הוגשו באיחור מיותר. ההחלטה על ביצוע הפרויקט התקבלה שלוש שנים לפני הגשת העתירות, והעותרים היו מודעים לה או היו צריכים להיות מודעים לה. היו עיכובים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד, ושיקולי שלטון החוק לא גברו עליהם, מה גם שההחלטה נמצאה חוקית ומשרתת את האינטרס הציבורי. משכך, דחה בית המשפט את העתירות אך הורה לעותרים לשלם למשיבים הוצאות מופחתות בשל אופיו הציבורי של התיק.