עמ"נ 449/04

תקציר

המערערת חכרה מגרש חניה מהבעלים ולאחר מכן השכירה אותו בשכירות משנה לבעלים בפועל. הבעלים הודיע לעירייה המשיבה על שינוי החזקה, אך המערערת לא עשתה זאת. ארנונה לא שולמה על הנכס בתקופת החזקתו של המערער. המערערת טענה כי היא אינה "מחזיקת" כהגדרתה בפקודה, שכן החניון טרם הושלם ולכן לא הייתה חייבת להודיע על שינוי החזקה. עם זאת, השופט מצא כי כוונת המחוקק של הפקודה הייתה לחייב ארנונה בבעלים או במחזיק הרשום, ומאחר שהמערערת נרשמה, היא אכן הייתה מחזיקת. עוד קבע השופט כי העירייה לא התרשלה בכך שלא ביררה את בעל הנכס כאשר לא שולמו המיסים, שכן הנכס היה בשטח גדול ואי התשלום היה צריך להרים דגל אדום. עם זאת, השופט החליט כי מאחר שהעירייה לא פעלה בשקידה בגביית החוב, לא יהיה זה צודק להטיל את מלוא החוב על המערער. לפיכך, המערערת חייבת בארנונה רק עד ליום 31.12.99, והיא פטורה מכל מס עוקב. הערעור התקבל באופן חלקי, וכל צד היה אחראי להוצאותיו.