ע"פ 6741/09

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע נהג במספר עבירות הקשורות לתאונת דרכים בה נפצע ילד. המערער הורשע בנהיגה רשלנית, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה והפקרת הנפגע ללא הגשת סיוע. מהראיות עולה כי המערער פגע ברוכב אופניים בצומת עם מעברי חצייה מרובים, ולא האט ולא ויתר על זכות קדימה. הילד נזרק לתוך השמשה הקדמית ונפצע באורח קל. במקום לעצור, המשיך המערער בנסיעה, תוך הפגנת רשלנות קיצונית וכשל מוסרי בסיוע לנפגע. בית המשפט גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, חמש שנות פסילה מנהיגה וצו פיצויים בסך 2,500 שקל. במהלך הערעור הודה המערער בעבירת הנטישה אך הכחיש את גרימת התאונה. עם זאת, בית המשפט מצא כי דבריו שלו סותרים את טענתו, שכן הוא הודה במהירות מופרזת ואי תשומת לב למעבר החצייה. החקיקה מחייבת נהגים להתאים את מהירותם ולנהוג בזהירות במעברי חצייה, דבר שהמערערת לא עשתה. יתר על כן, טענתו כי רוכב האופניים הגיח בפתאומיות ממכוניות חונות סותרת על ידי ראיות שהראו כי רוכב האופניים נראה ממרחק של 100 מטרים. גם הערעור על גזר הדין נדחה, שכן הרשלנות והכשל המוסרי היו חמורים, והיה צורך במעצר כדי להרתיע מפני מקרים דומים. תקופת המאסר, אף שהייתה משמעותית, לא הייתה מופרזת דיה כדי להצדיק התערבות בערעור. השופט דנציגר והשופט הנדל הסכימו עם ההחלטה.