סע"ש 52190-03-20

תקציר

שלושה תובעים שעבדו כברמנים תבעו את החברה הנתבעת שהעסיקה אותם בגין שכר והטבות שלא שולמו. החברה סיפקה שירותי משקאות באירועים שונים. התובעים טענו כי עבדו שעות נוספות ובסופי שבוע ללא תמורה, ולא שולמו להם עבור חופשה שנתית, ימי חופשה, ימי מחלה או הפרשות לפנסיה. עוד טענו כי החברה לא סיפקה להם חוזי העסקה ולא הודיעה להם על תנאי העסקתם. השופטת פסקה לטובת התובעים, וקבעה כי הם אכן עבדו שעות ארוכות ללא תשלום שעות נוספות, ועבדו בסופי שבוע ללא תמורה הולמת. עוד קבע השופט כי החברה לא שילמה לתובעים עבור חלק מהחופשות השנתיות, ימי החופשה ודמי ההבראה. בנוסף, קבעה השופטת כי החברה הייתה צריכה לשלם לתובעים את הוצאות הנסיעה וההפרשות לפנסיה, והיה עליה לספק להם חוזי עבודה. השופט פסק לתובעים תשלומים שונים בגין הפרות אלה, ובהם 30,118 שקל; 8,000 שקל בהודעה מראש; 32,464 שקל לפדיון חופשה שנתית; 7,144 שקל דמי הבראה; 120 אלף שקל גמול שעות נוספות; 50 אלף שקל לעבודה בשבתות ובחגים; 7,961 שקל עבור הפרשות לפנסיה; 600 שקל למשמרת שבוטלה; 500 שקל דמי ביטוח לאומי; ו-10,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין, בין יתר התשלומים. כמו כן חויבה החברה לשלם לכל תובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. השופטת דחתה חלק מטענות התובעים, לרבות טענות לפיצויי פיטורים, אי תשלום דמי משמרות, לשון הרע והלנת שכר, וקבעה כי הן חסרות שחר.