ע"א 35/73

תקציר

פסק דין זה עוסק בשני ערעורים הנוגעים לבניית מדרגות היורדות מדירה אחת לחצר אחורית משותפת. המשיב בערעור הראשון (התובע) ביקש לאסור על המערערת (הנתבעת) להשלים את המדרגות ולהשתמש בהן, בטענה כי המדרגות פוגעות בזכויותיהם הקנייניות ומהוות מטרד. המדרגות נבנו בהסכמת בעל הבית וגורמים רלוונטיים נוספים. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת התובעת, וקבעה כי המדרגות גרמו למטרד שכן הן פגעו בפרטיותו של התובע, ואסרה על הנתבע להשתמש במדרגות מבלי להורות על הריסתן. שני הצדדים ערערו. בית המשפט קיבל את ערעור הנתבע ודחה את ערעורו הנגדי של התובע. בפסק הדין נקבע כי טענות התובעת בדבר זכויות קניין וחסימת אור השמש אינן מבוססות. באשר לטענת המטרד, בית המשפט הכיר בכך שהמדרגות אמנם פגעו במידה מסוימת בפרטיותו של התובע, אך אין בכך כדי להוות מטרד משפטי. פסק הדין הדגיש כי מיקומו של הנכס, באזור עירוני צפוף, פירושו שהזכות לפרטיות הייתה מוגבלת ממילא, והמדרגות רק יצרו שינוי דרגה ולא שינוי קיצוני. כמו כן, לנתבעת הייתה זכות להשתמש בחצר האחורית, והבנייה נועדה לשפר את תנאי הדיור באופן עתיר עלויות. באיזון בין נוחות הצדדים, קבע בית המשפט כי יש להחיל את התקדים שנקבע במקרים דומים, ופגיעה כזו בפרטיות אינה מהווה מטרד. בכך ביטל בית המשפט את האיסור על השימוש של הנתבעת במדרגות, תוך התחשבות במידת ההפרעה המסוימת לתובע. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.