ע"א 3041/19

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, ביקשה המערערת לפסול את השופטת, בנימוק של משוא פנים וקשרים אישיים לכאורה עם המטפלת שלה. בתחילה, הסכסוך, שבו היו מעורבים בני זוג לשעבר, התמקד בענייני רכוש. בית המשפט דחה את בקשת המערערת בעניין סנקציות בגין אי ציות לכאורה מצד המשיבים. המערערת טענה כי החלטות פרוצדורליות משקפות הטיה, במיוחד בכל הנוגע להחלטות בבקשותיה הרבות והוצאות המשפט הנלוות. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי פסקי דין אלה אינם מצדיקים פסילה, שכן חלק מההחלטות היטיבו עם המערערת, ולא היה שיהוי מיותר בטיפול בבקשותיה. בנוסף, נדחו טענות על יחסים אישיים בין השופט למטפל, שלכאורה פגעו במשוא פנים. בית המשפט הבהיר כי כל קשר עבר בין השופטת למטפלת היה שטחי ונפסק מזמן, ואין בו כל סיכון למשוא פנים. מאחר שטענות המערער התמקדו בעיקר בהיבטים פרוצדורליים שאינם מצדיקים פסילה על פי החוק, נדחה הערעור. כן חויב המערער לשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪. פסק הדין, שניתן ב-18 ביוני 2019, אישר את קביעת הערכאה הנמוכה יותר כי לא התקיימו עילות פסילה.