רע"א 7913/14

תקציר

במקרה משפטי זה, בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בנוגע לטענות אלמנתו ובנותיו של דניאל חצב ז"ל נדחתה באופן חלקי. חצב, שעבד במפעל כימיקלים, חלה בסרטן הדם ונפטר בשנת 1999. המשיבים טענו בשנת 2013 כי מחלתו נבעה מחשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה ותבעו פיצויים בגין רשלנות. תביעה קודמת נדחתה מחוסר בסיס מספיק. בתביעה הנוכחית התיר בית המשפט לכלול חוות דעת רפואית המצביעה על קשר סיבתי אפשרי בין מחלת הסרטן של חצב לבין החשיפה לכימיקלים. המבקשים ביקשו להידחות על הסף, מחמת התיישנות והיעדר עילה, שכן התביעה הוגשה זמן רב לאחר גילוי המחלה. בית משפט קמא מצא כי תביעות העיזבון והאלמנה התיישנו, אך התיר את המשך הטיפול בתביעות הבנות, שכן הן היו קטינות בעת מותו של חצב, והגשתן הייתה במגבלות הזמן הקבועות בחוק. המבקשים טענו כי התביעה נעדרת עילה וציטטו פרשנויות פסיקתיות התומכות בפיטורים. עם זאת, בית המשפט החליט כי לטענות הבנות יש בסיס מספיק לחקירה נוספת. בית המשפט העליון קבע כי ערעורים מוקדמים מדי על החלטות פרוצדורליות צריכים בדרך כלל להמתין להכרעה מלאה בתיק, אלא אם כן נוצר מצב חריג. בהחלטה הודגש כי יש לערער על צווי ביניים שיפוטיים, כמו אלה הנוגעים להתיישנות התיישנות או עילת תביעה, לאחר סיום ההליך השיפוטי, למעט במקרים נדירים. בית המשפט מצא כי טענות המבקשות אינן מספיקות לערעור מנע, ובכך חיזק את ההחלטה לאפשר את המשך טענות הבנות. משכך, בקשת הערעור נדחתה ללא השלכות של הוצאות.