ת"פ 2337/06

תקציר

השופט מצא כי התביעה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לכך שהנאשמים ביצעו "עבודות בניית אסבסט", כהגדרתן בתקנות אבק מזיק. השופט הדגיש כי הוכחת הימצאות אסבסט דורשת אמצעים מעבדתיים ומדעיים, שלא נערכו במקרה זה. כמו כן, השופט ציין כי החקירה לא הקפידה על כך שלא בדקה את החומר המכיל לכאורה אסבסט. במקום זאת, התביעה הסתמכה במידה רבה על הנחות וחוות דעת של עדים שאינם מומחים. לפיכך, נותר ספק סביר, והנאשמים זכאים לזיכוי בשל חוסר יכולתה של התביעה לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה. בנוסף, התייחסה השופטת בקצרה לטענות נוספות שהעלו הנאשמים. הם כללו הפרה לכאורה של נהלי חקירה, אחריות אישית של הנאשמים והתרשמות כי הנאשמים לא הזניחו את אמצעי הבטיחות. עוד ציינה השופטת את טענתם כי היעדר אישור הוועדה הטכנית נבע מאי ידיעת החוק. השופט מצא צדק בטענה כי כתב האישום הוגש שלא כדין ללא סמכות, אך זו הייתה הערה שולית בלבד. בסופו של דבר זוכו הנאשמים מהאישומים, כאשר השופט הדגיש כי התביעה לא הוכיחה די הצורך כי העבודה שבוצעה טעונה את אישור הוועדה הטכנית.