עע"מ 662/11

תקציר

פסק הדין מתייחס להחלטת מועצת כפר ורדים שלא להקים מקווה, מתקן טבילה, ביישובם. בית המשפט בחן האם החלטה זו עולה בקנה אחד עם המשפט הציבורי ומצא כי היא אינה עומדת במבחן הסבירות. היא הגיעה למסקנה כי המועצה לא הצליחה לאזן בין צרכי התושבים שומרי המצוות לבין שיקולים תקציביים וקרקעיים. בית המשפט הדגיש כי מקווה חיוני לנשים שומרות מצוות והיעדרו מגביל את יכולתן לקיים טקסים חשובים, במיוחד בסופי שבוע ובחגים שבהם תנועת כלי הרכב מוגבלת. בעוד המועצה ציינה אילוצים תקציביים והקצאות משאבים כנימוקים, בית המשפט קבע כי לא מדובר בחסמים מהותיים בשל מימון המדינה הזמין ואפשרויות הקרקע. ההחלטה גם לא שמה בראש סדר העדיפויות את הצרכים הדתיים של הקהילה, שהיה צריך לתת להם משקל משמעותי. בית המשפט ביטל את החלטת המועצה והורה על הקמתו המיידית של מקווה, תוך קביעת תאריך יעד לבנייה של שנה וחצי, עם תמיכה כספית מהמשרד לשירותי דת. בית המשפט הורה למועצת כפר ורדים לשאת בהוצאות עבור שתי מערכות ההליכים המשפטיים, ובכך חיזק את הפסיקה כך שתתעדף את הזכויות הדתיות והקהילתיות של התושבים.