בר"ע 49373-12-17

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין בר"ע 49373-12-17 (בית הדין הארצי לעבודה)** **מבוא** פסק דין זה דן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי, שדחתה בקשה להורות למומחה רפואי לערוך בדיקה קלינית למבקש. המבקש תובע להכיר בפגיעה בידיו כפגיעה בעבודה בעילת מיקרוטראומה, וטוען כי יש לבצע לו בדיקה קלינית על מנת לאבחן תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome - CTS). **הרקע העובדתי והמשפטי** 1. **תביעת המבקש:** המבקש טוען כי נפגע בידיו כתוצאה מעבודתו (מיקרוטראומה) וכי הוא סובל מתסמונת התעלה הקרפלית. 2. **מינוי מומחה רפואי:** מונה מומחה רפואי (ד"ר דיויד יפה) על מנת שיקבע את הליקוי, הקשר הסיבתי לתנאי העבודה ומנגנון הפגיעה. 3. **חוות דעת ראשונה:** המומחה קבע כי הבדיקות שהוצגו בפניו מעלות ממצאים סותרים, וכי לא ניתן לקבוע בוודאות אם המבקש סובל מ-CTS על סמך המסמכים בתיק. המומחה המליץ על ביצוע בדיקת EMG נוספת, ואף ציין כי "ככל הנראה אאלץ לבדוק את התובע". 4. **חוות דעת שנייה:** לאחר ביצוע בדיקת EMG נוספת, המומחה קבע כי אין עדות לממצאים התומכים ב-CTS וכי אין צורך בבדיקת התובע. 5. **שאלות הבהרה והמאמרים:** המבקש הציג שאלות הבהרה למומחה, תוך הפניה למאמרים רפואיים המצביעים על כך שהאבחנה של CTS היא בעיקרה קלינית, ובדיקת EMG יכולה לאשש אך לא לסתור אותה (שיעור שגיאה שלילי של 10%-15%). המבקש טען כי בהתאם לדוקטרינה הרפואית, עדיפות לבדיקה הקלינית. 6. **תשובת המומחה לשאלות ההבהרה:** המומחה קבע כי בדיקות ה-EMG שבוצעו תקינות ואינן מעלות חשד ל-CTS. הוא התייחס למאמרים וקבע כי הוא מסתמך על מאמרים עדכניים ומדדים מקובלים. בנוגע לבדיקה קלינית, השיב המומחה כי "אין מניעה לזמן את התובע לבדיקה קלינית אם כך יקבע בית הדין". 7. **החלטת בית הדין האזורי:** בית הדין האזורי דחה את הבקשה, בנימוק שהכלל הוא שחוות דעת מבוססת על מסמכים, בדיקה קלינית מתבצעת רק אם המומחה סבור שיש בכך צורך, והמומחה קבע כי במקרה זה אין בכך צורך. בית הדין קבע כי תקנות הנכות (בדבר קביעת דרגת נכות) אינן רלוונטיות לשלב ההכרה בפגיעה. 8. **בקשת רשות הערעור:** המבקש טען כי המומחה אינו מקבל את האסכולה המקלה (עדיפות לבדיקה קלינית), וכי יש צורך בבדיקה קלינית לאור הספק הקיים. הוא טען כי קריטריונים לקביעת דרגת נכות צריכים להיות אחידים לשלב ההכרה. **הכרעת בית הדין הארצי** בית הדין הארצי קיבל את בקשת רשות הערעור וקבע כי יש להורות על בדיקה קלינית למבקש. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **חשיבות הבדיקה הקלינית לעומת בדיקות עזר (EMG):** * בית הדין הארצי מדגיש את ההבחנה בין בדיקות עזר (כגון EMG) לבין בדיקה קלינית. בעוד שבדיקות EMG יכולות לאשש או לשלול ממצאים, הן אינן יכולות לסתור אבחנה קלינית מוצקה. * הפסיקה (עניין ענבי) קובעת כי ככלל, חוות דעת המומחה מתבססת על המסמכים הרפואיים, אך כאשר יש מחלוקת לגבי עצם קיומו של הליקוי, או כאשר יש ממצאים סותרים, או כאשר נדרשת התרשמות קלינית, יש לשקול בדיקה קלינית. * במקרה זה, אף שהמומחה בחוות דעתו השנייה קבע כי אין צורך בבדיקה, התשובות לשאלות ההבהרה, בפרט בהתייחסות למאמרים, מעלות קושי. המאמרים שהוצגו מצביעים על שיעור שגיאה משמעותי בבדיקות EMG (10%-15%), ועל כך שהאבחנה העיקרית הינה קלינית. * **חידוש/הדגשה:** בית הדין הארצי מצא קושי בכך שהמומחה התבסס בחוות דעתו השלישית על אותם מסמכים רפואיים, אשר בחוות דעתו הראשונה קבע כי הם "דלים" ולא מאפשרים קביעה ודאית. כמו כן, הפסיקה (במיוחד תקנות הנכות) מעניקה חשיבות מרובה לבדיקה הקלינית באבחון ליקויים עצביים, ורואה בבדיקות האלקטרופיזיולוגיות בדיקות עזר. 2. **התפתחות דעת המומחה ו"דינמיקה" של חוות דעת:** * בית הדין הארצי שם דגש על התפתחות דעת המומחה לאורך חוות הדעת. * **חוות דעת ראשונה:** המומחה סבר שיש צורך בבדיקה קלינית לאחר ביצוע EMG נוסף. * **חוות דעת שנייה:** המומחה חזר בו, וקבע שאין צורך בבדיקה. * **תשובה לשאלות הבהרה:** המומחה לא שלל בדיקה קלינית וציין "אין מניעה לזמן את התובע לבדיקה קלינית אם כך יקבע בית הדין". * **הדגשה:** בית הדין הארצי ראה בתשובה זו, ובכלל ההתפתחויות, אינדיקציה לספק מקצועי או קושי באבחנה, המצדיק בדיקה קלינית. העובדה שהמומחה עצמו ציין בעבר כי אבחנה תתבסס על תלונות, בדיקה קלינית ובדיקות עזר, מחזקת את הצורך בבדיקה. 3. **עקרון השוויון ומיצוי ההליכים:** * בית הדין הארצי הביא כדוגמה מקרים אחרים בהם בוצעו בדיקות קליניות, גם כאשר בדיקות EMG היו תקינות או לא חד משמעיות. הדבר נועד להדגיש את עקרון השוויון, ומניעת אפליה. * **חידוש:** בית הדין מבטא את הגישה כי יש למצות את ההליך באופן מלא. במקרה בו קיים ספק, או כאשר האבחנה הקלינית הינה משמעותית, יש לבצע את כל הבדיקות הנדרשות (כולל בדיקה קלינית) על מנת להגיע לקביעה ודאית. קבלת החלטה רק על בסיס בדיקת EMG בלבד, במיוחד כאשר בעבר היה ספק, עלולה לפגוע בזכותו של המבוטח לקבל את יומו. 4. **הקשר בין שלב ההכרה לשלב קביעת דרגת נכות (תקנות הנכות):** * המבקש טען כי תקנות הנכות (לגבי פגיעה עצבית, פריט 31) קובעות כי יש להשתמש בקריטריונים קליניים בלבד, ובדיקות EMG אינן משמשות לקביעת נכות. * בית הדין האזורי דחה טענה זו, וקבע כי הוראה זו רלוונטית רק לשלב קביעת דרגת הנכות. * **הבהרה:** בית הדין הארצי מאמץ גישה של הרמוניה בין השלבים. הוא מציין כי יש לקבוע את דרגת הנכות על בסיס קריטריונים קליניים, ואף מצטט במקרה אחר (ב"ל 33228-12-15) בו המומחה ביסס קביעה על בדיקה קלינית למרות תוצאות EMG תקינות, וזאת בהתאם לתקנות. הדבר מחזק את העיקרון כי במקרים של פגיעות עצביות, הבדיקה הקלינית היא בעלת משקל מכריע, גם בשלב ההכרה. **סוף דבר:** בית הדין הארצי קיבל את בקשת רשות הערעור, הורה למומחה הרפואי לערוך בדיקה קלינית למבקש, ולקבוע חוות דעת משלימה. ההחלטה מבוססת על חשיבות הבדיקה הקלינית באבחון CTS, ממצאים סותרים בתיק, התפתחות דעת המומחה, ועקרונות של מיצוי הדין והשוויון. הכלל כי המומחה קובע את הצורך בבדיקה קלינית נסוג מפני נסיבות המקרה הספציפי, בהן עולה הצורך המובהק בכך.