ערר 1181/19

תקציר

ועדת הערר המחוזית ירושלים החליטה לקבל את העררים ולבטל את החלטת הוועדה המקומית ולדחות את הבקשה להיתר בנייה. פסק דין זה מתייחס לבקשה להיתר בניה להעברת זכויות מהמרתף לקומות העליונות של בניין. המבקשים ביקשו להרחיב את דירתם אך נתקלו בהתנגדות מצד דיירים אחרים בבניין. המחלוקת העיקרית הייתה האם התוכנית, לה נתנו המבקשים וחלק מהמתנגדים את הסכמתם, אפשרה את הרחבת הבנייה במרתף בלבד או משתמעת גם הרחבה מעל פני הקרקע. הוועדה מצאה כי הוראות הבנייה הברורות והמיוחדות בתכנית, לרבות בנספח הבנייה ובתשריט, מצביעות על כך שמטרת התכנית הייתה לאפשר הרחבה של יחידות דיור מתחת לאדמה ולא בשום מקום אחר. לפיכך, העברת הזכויות המבוקשת היוותה סטייה משמעותית מהתכנית. כמו כן, הוועדה לא מצאה הצדקה תכנונית לאשר את בקשת ההקלות, מה גם שהרחבת הדירה התאפשרה מתחת לפני הקרקע, כמפורט בתכנית. בנוסף, הוועדה ציינה כי מאחר שרוב הדיירים בבניין התנגדו לבקשה, אין לה תמיכה קניינית. המבקשים טענו כי יש לראות בהסכמתם להוראות התכנית הסכמה פוזיטיבית מחייבת לכל בקשה להיתר על פי התכנית. עם זאת, הוועדה לא הסכימה, וקבעה כי ההסכמה שניתנה להוראות ההרחבה של התוכנית במרתף אינה חלה על בנייה מעל כניסת הקבע. באשר להיעדר הסכמת בעל הקרקע והחוכר הראשי, הטילה הוועדה ספק במידת ההתאמה לאפשר לבקשה להתקדם ללא הסכמתם, אך לא קיבלה החלטה סופית בסוגיה זו. בסופו של דבר התקבלו העררים, והחלטת הוועדה המקומית לאשר את ההיתר בוטלה, מה שהביא לדחיית הבקשה.