ת"א 1338/04

תקציר

בפסק דין זה הגישה קבוצה של 217 דיירים המתגוררים בבניינים משותפים ברחוב רמז-קישון בראשון לציון תביעה בגין הוצאות תיקון ליקויים מבניים בפלטה המחברת בין הבניינים, שהיוו שטח משותף. הליקויים, שנגרמו כתוצאה מתכנון וביצוע לקויים, יצרו מפגע בטיחותי. הדיירים ביקשו לגבות עלויות אלה מהחברות האחראיות על תכנון ובניית הצלחת, לרבות הקבלן הראשי, וכן מאחד ממנהלי החברה. הנתבעים טענו כי התביעה אינה תקפה בשל היעדר יריבות ויש לדחות אותה על יסוד תקופת ההתיישנות שכן הדיירים ידעו על הליקויים משנת 1983. בית המשפט פסק לטובת התובעים, ומצא את הנתבעים רשלנים ואחראים לתיקונים. בית המשפט קבע, כי על הקבלן הראשי, שחלה עליו חובת זהירות רעיונית כלפי השוכרים, היה על עצמו לצפות מראש את הנזק המבני שנגרם כתוצאה מהיעדר כיסוי ואיטום הפלטה. אי פיקוח נאות של הקבלן על עבודת קבלן המשנה שלו נחשב לרשלנות. עם זאת, השופט מצא גם כי הדיירים תרמו לנזק בכך שהזניחו את תחזוקת הצלחת, ולכן הפחיתו את פיצוים ב-30%. עוד קבעה השופטת כי ידיעת השוכרים על בעיות קודמות של דליפות מים לא גרמה להתיישנות, שכן הנזק בשנת 2003 היה שונה באופן משמעותי וחמור יותר מבעיות קודמות. התביעה, שהוגשה ב-2004, נדחתה אפוא בזמן. באשר לאחריות, בית המשפט הטיל 75% אחריות על הקבלן ו-25% על המתכנן. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים סך של 866,866 ₪, בתוספת הצמדה ומע"מ, עבור הוצאות התיקון לאחר ניכוי תרומת השוכרים. סכום זה כלל 130,000 ₪ בגין עוגמת נפש, שיחולקו בין הנתבעים על בסיס התחייבויותיהם. הנתבעים היו אחראים גם להוצאות המשפט של התובעים, שיחולקו באופן יחסי. התביעה נגד מנהל החברה נדחתה, שכן הוא לא היה מעורב בניהול השוטף של הפרויקט.