ב"ש 94028/06

תקציר

בית משפט בישראל אישר את מעצרם של שלושה מועמדים שהואשמו בניהול ארגון פשיעה, סחיטה, תקיפה ועבירות נוספות. בהחלטה, שניתנה על ידי השופטת נגה אוהד, נקבע כי די בראיות שהוצגו נגד המבקשים – לרבות עבירות אלימות ועבירות נשק – כדי להצדיק את המשך מעצרם עד תום משפטם. המבקשים ביקשו עיון חוזר בצו המעצר, בטענה כי שחיקת ראיות התביעה מאז תחילת ההליך המשפטי מצדיקה את שחרורם. עם זאת, אוהד קבע כי לא חל שינוי מהותי בראיות כדי להצדיק את שחרורם, וציין כי תיק התביעה נותר ברובו על כנו. פסק הדין התייחס גם לחוסר עקביות בעדויות העדים, שההגנה הצביעה עליו כדי לערער את ראיות התביעה. אוהד הסכימה כי היו כמה אי-התאמות, אך סברה שהן אינן מהותיות ואינן מספיקות כדי לכרסם באופן משמעותי בתשתית הראייתית הכוללת. יש לציין כי השופט נקט גישה מעט מקלה יותר, והכיר במשך התקופה הארוכה שהמבקשים כבר שהו במעצר, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי מאזן השיקולים עדיין נוטה לטובת המשך מעצרם. המבקשים הואשמו בפעילות בארגון פשיעה היררכי המעורב במרמה, הלבנת הון ופעילות אלימה, לרבות אירועי ירי ותקיפות. עד המדינה עאבד, שהשתתף בחלק מהעבירות המיוחסות לו, מסר עדויות שתאמו במידה רבה את הצהרותיו הקודמות, למרות כמה סתירות לא מהותיות. באשר לאישומים הספציפיים, פירוט האישום השביעי התייחס לאירוע ירי בו היו מעורבים המבקש מס' 1 והמבקש מס' 3, אשר ירו לכאורה לעבר ביתו ומכוניתו של אדם בשם סאמר רבי על רקע סכסוך כספי. אוהד ציין כי עדותו של עאבד נותרה עקבית במרכיבים מרכזיים, וראיות פורנזיות קשרו את הנשק ששימש לפרט אחר בכתב האישום. פרט האישום השמיני עסק בכך שהמבקש מס' 1 והמבקש מס' 2 איימו וירו לעבר קבלן בניין, מאלכ אקרט, בגין שיקים שלא נפרעו. אוהד ציין כי אכן היו סתירות מסוימות בעדותו של עאבד ובהצהרותיו הקודמות, אך ראיות אחרות, כולל דוחות פורנזיים ועדויות של מאלכ ואשתו, תמכו בטענת התביעה. האישום התשיעי התמקד באירוע בו המבקש מס' 1 והמבקש מס' 3 הכו לכאורה את גדי בן שטרית, מה שהוביל להתאבדותו יומיים לאחר מכן. ההגנה הדגישה סתירות בעדותו של עאבד, אך אוהד מצא כי ראיות אחרות, ובהן עדויותיהם של בן זוגו של גדי ופתולוג, מאששות את גרסתו של עאבד לאירועים. האישום העשירי עסק באיומים והפחדות שהופנו כלפי עמית פלג לפירעון חוב למבקש מס' 1, אשר אוהד קבע כי נתמך בעדותו של עמית עצמו. פרטים 12 ו-14 התייחסו לאירועי אלימות ואיומים נוספים שיוחסו למבקשים, כאשר אוהד ציין כי טענות ההגנה בנקודות אלה אינן סותרות באופן מהותי את ראיות התביעה. במקרה של פרט 15, שכלל את הכאתו של עאבד, הודה אוהד כי דו"חות רפואיים וצילומים סותרים לכאורה את תיאורו של עאבד את פציעותיו. עם זאת, היא סברה כי אין בכך די כדי להוות שינוי מהותי בראיות. לבסוף, ביחס לפירוט 16, מצא אוהד כי הסתירות עליהן הצביעה ההגנה בעדותו של עאבד לא היו מהותיות, ועיקרי גרסתו נותרו עקביים. לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות והטיעונים שהוצגו, קבע אוהד כי לא חל כרסום משמעותי בעניינה של התביעה המצדיק את שחרור המבקשים. לפיכך, הבקשה לעיון חוזר בצו המעצר נדחתה, והמבקשים יישארו במעצר עד לסיום משפטם.