עת"מ 29108-05-12

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה המנהלית שהוגשה נגד ההחלטה להפקיע את הקרקעות הידועות כחלקות 19 ו-20 וההחלטה להעניק היתרי בנייה לספרייה חדשה ולשלוש יחידות גן ילדים בחלקה 19. העותר, שבבעלותו רבע מהזכויות בחלקות, טען כי ההחלטות פגומות וכי קיימים הסכמים עם המועצה המקומית בנוגע לקרקעות. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותר. בפסק הדין מודגש כי החלקות יועדו לצורכי ציבור בתכנית מתאר מאושרת כדין, ולועדה המקומית הייתה סמכות להפקיע אותן מכוח חוק התכנון והבניה. גם טענת העותר כי לא נמסרה לו הודעה כדין על החלטת ההפקעה נדחתה, שכן החוק אינו מחייב הודעה אישית. זאת ועוד, ההסכמים שהציגה העותרת בנוגע לחילופי מקרקעין עם הרשות המקומית נמצאו חסרי תוקף, שכן הם אינם עומדים בדרישות הדין להתקשרויות ברשות המקומית, ולפיכך אין בהם כדי לפסול את החלטות הוועדה. בית המשפט דחה גם את טענת העותר כי היה על הוועדה המקומית לפצות אותו בגין הקרקע שהופקעה בקרקע ולא בכסף, שכן החוק אינו מחייב את הוועדה לעשות כן. טענות המועצה המקומית והוועד המקומי כי העתירה הוגשה באיחור ניכר התקבלו, מה שהביא את בית המשפט לדחות את העתירה בעניין היתרי הבנייה. העותר חויב לשלם 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לכל אחת מהמועצה המקומית והוועד המקומי.