ע"פ 4263/14

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שהרשיע את המערער בעבירת החבלה בכוונה מחמירה. על פי כתב האישום, המערער היכה את המתלונן באמצעות רכבו ודרס אותו בעקבות אירוע זעם בכביש. הראיה העיקרית נגד המערער הייתה זיהויו של המתלונן כמבצע הפיגוע, אותו הזכיר באופן עקבי בהודעותיו במשטרה, במסדר זיהוי מצולם ובעימות עם המערער. מאוחר יותר חזר בו המתלונן מזיהויו בעדותו בבית המשפט, דבר שהעלה ספקות לגבי מהימנות זיהויו הקודם. עם זאת, בית משפט קמא סמך על הודעותיה הקודמות של המתלוננת והרשיע את המערער. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא, וקיבלה כי זיהויו של המערער אמין וכי התנאים הפיזיים אפשרו הזדמנות טובה לזהות את מבצע הפיגוע. ערכאת הערעור הסכימה אף היא עם ממצאיו של בית משפט קמא בדבר היסוד הנפשי של העבירה. בשאלת גזר הדין טען המערער להפחתה נוכח עברו הנקי, נסיבות חייו הקשות ופסילת עדותה של המתלוננת. ערכאת הערעור הכירה בעקרונות גזר הדין אך לא מצאה עילה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא, במיוחד נוכח חומרת העבירה. עם זאת, ערכאת הערעור הורתה על ניכוי ימי מעצרו של המערער מתקופת מאסרו. לפיכך, הערעור נדחה, וההרשעה וגזר הדין אושרו.