ע"א 38409-10-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לזכות קדימה במקרקעי ציבור במושב. הנתבעים טענו כי רכשו טובת הנאה בכביש מכוח השימוש בו במשך שנים רבות. עם זאת, בית המשפט פסק נגדם. נפסק כי על פי סעיפים 94 ו-113 לחוק המקרקעין, לא ניתן לרכוש טובת הנאה במקרקעי ציבור, הכוללת את המקרקעין הנדונים. בית המשפט פירש את הסעיפים הרלוונטיים בחוק המקרקעין כחלים על כל הזכויות הנובעות ממקרקעי ציבור, ולא רק על זכויות בעלות. יתר על כן, תביעת הנתבעים נדחתה גם בנימוק שהשימוש שלהם בדרך שבמחלוקת לא היה בניגוד לרצונם של בעלי המקרקעין הכפופים. הבעלים הסכימו לשימוש בכביש לעסק חממות משותף. לפיכך, השימוש לא היה בפגיעה בזכויות הבעלים, שהיא דרישה לרכישת טובת הנאה מכוח שנים. בנוסף, מצא בית המשפט כי הנאשמים לא השתמשו בכביש ברציפות במשך 30 שנה כנדרש בחוק, שכן יש להחריג את תקופת השימוש בהסכמה לעסקי החממה. השופט ד"ר קובי ורדי הסכים עם התוצאה אליה הגיע השופט ברנר, אך מטעמים שונים. גם השופט ישעיהו שנלר, סגנו-עבד, הסכים עם התוצאה וקבע כי אין צורך להכריע בשאלה העקרונית במקרה זה.