ת"פ 44797-07-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים פסיקתיים, בהתבסס על המידע שנמסר בלבד: **ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ 44797-07-22 מדינת ישראל נ' פרנקל ואח'** **1. רקע עובדתי וההליך המשפטי:** התיק עוסק בעבירת התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טעון, בגין אירוע שהתרחש ב-13.5.21 בשכונת שייח ג'ראח בירושלים, במהלך מבצע "שומר חומות". האירוע כלל התקהלות של עשרות מתפרעים משתי קבוצות (יהודים וערבים), שצעקו, קראו קריאות גנאי ויידו אבנים זו לעבר זו. הנאשם הראשון (להלן: "נאשם 1") השליך אבנים למרות אזהרות שוטר וניסה להימלט ממעצר. הנאשם השני (להלן: "נאשם 2") הרים אבנים בכוונה ליידות אותן, ומתפרעים אחרים הפריעו למעצרו. **2. הערכים המוגנים שנפגעו:** בית המשפט הדגיש כי מעשי הנאשמים פגעו בערכים מוגנים מרכזיים: * **ביטחון הציבור ושלמותו:** זריקת אבנים מהווה איום ישיר על שלומם ובריאותם של אנשים. * **הסדר הציבורי:** התפרעות אלימה פוגעת בסדר הבסיסי הנדרש בחברה. * **שלטון החוק:** אי ציות להוראות שוטרים וניסיון התנגדות למעצר מהווים פגיעה ישירה בעקרון שלטון החוק. **3. קביעת מתחם העונש ההולם:** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם בגין עבירת התפרעות, אשר עומד, במקרה זה, **"חל מצו שירות לתועלת הציבור ומע"ת [מאסר על תנאי] ועד 6 חודשי מאסר, אשר ניתן לרצותם בדרך עבודות שירות, לצד ענישה נלווית"**. **עקרונות וחידושים פסיקתיים בנוגע לקביעת מתחם העונש:** * **עבירת התפרעות לבדה:** בית המשפט הבחין את המקרה הנוכחי ממקרים אחרים בהם עבירת ההתפרעות נלוותה לעבירות נוספות, כגון תקיפת שוטר או גרימת נזק. בכך, ישנה התאמה של המתחם לנסיבות הספציפיות של המקרה, כאשר עבירת ההתפרעות "עומדת לבדה". * **הפסיקה כמדד:** בית המשפט סקר מגוון פסקי דין בנוגע לעבירות דומות (סעיף 16). ניתוח זה נועד לבסס את מתחם העונש ההולם, תוך השוואת חומרת המעשים, העונשים שהוטלו, וקיומן או היעדרן של נסיבות מקילות או מחמירות (כגון גיל, עבר פלילי, נסיבות ביצוע העבירה). * **דוגמאות מהפסיקה:** * **ת"פ 17034-11-15 (ביטוני):** הרשעה בהתפרעות והפרעה לשוטר, שכללה תקיפת שוטר. עונש של 9 חודשי מאסר בפועל. מקרה זה מדגים עבירות נלוות המחמירות את העונש. * **ת"פ 11241-10-10 (גור-אריה מינצר):** השתתפות בהתפרעות (הכאה בגדר, קריאות) ללא זריקת אבנים ישירה על חיילים. עונש של חודשיים מאסר על תנאי וקנס. מקרה זה ממחיש עונש קל יחסית, ככל הנראה בשל היעדר אלימות ישירה. * **ת"פ 34888-07-14 (אבו טיר):** שתי עבירות התפרעות וניסיון תקיפת שוטר, זריקת אבנים בודדות. מתחם עונש של 18-5 חודשי מאסר בפועל. העונש שנגזר (6 חודשי מאסר בפועל) מראה כי גם בנסיבות אלו, כאשר יש אלימות מופנית לכוחות הביטחון, העונש יכול להיות משמעותי. * **ת"פ 23791-02-17 (פרל):** התפרעות והפרעה לשוטר, דחיפת שוטרים. 180 שעות של"צ. מקרה זה מדגים כי גם ללא זריקת אבנים, התנהגות אלימה כלפי שוטרים יכולה להוביל לעונש של"צ. * **ע"פ 3613/17 (זיילבד):** התפרעות וסיכון דרכים (חסימת צומת). בית המשפט העליון הפחית עונש של 40 ימי מאסר בעבודות שירות ל-300 שעות של"צ. הדבר ממחיש גמישות בעונשים, במיוחד כאשר מדובר בעבירות המערבות פגיעה בסדר הציבורי אך לא בהכרח אלימות פיזית ישירה. * **עפ"ג 41746-02-14 (חאמד):** התפרעות וניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות (5 אבנים לעבר כוחות משטרה בהר הבית). שבעה חודשי מאסר בפועל. מקרה חמור יותר, המצדיק עונש מאסר בפועל. * **התאמת המתחם למקרה הנדון:** לאור האמור, בית המשפט מצא כי מתחם העונש הולם במקרה זה, כאשר עבירת ההתפרעות עומדת לבדה, ללא אלמנטים של תקיפת שוטר ישירה או גרימת נזק משמעותי, נע בין של"צ ומאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות. **4. קביעת העונש הספציפי לנאשמים:** **עקרונות משפטיים ושיקולים בקביעת העונש:** * **איזון בין גורמי הרתעה ושיקום:** בית המשפט נדרש לאזן בין הצורך בהרתעה (של הנאשמים הספציפיים ושל הציבור בכללותו) לבין שיקולי שיקום והתחשבות בנסיבות אישיות. * **תסקירי המבחן:** בית המשפט הסתמך באופן משמעותי על תסקירי המבחן (סעיפים 21-26), אשר סיפקו הערכה של רמת הסיכון, גורמי סיכון וסיכוי, וכן המלצות טיפוליות. * **גיל הנאשמים:** בית המשפט התחשב בגילם הצעיר של הנאשמים בעת ביצוע העבירה (נאשם 1 כבן 18, נאשם 2 כבן 21) וכן בעובדה שהם כיום מבוגרים יותר (נאשם 1 כבן 21, נאשם 2 כבן 25). * **עבר פלילי נקי:** שני הנאשמים נעדרים רישום פלילי, וחלף זמן רב מאז ביצוע העבירה ללא הרשעות נוספות. * **נסיבות אישיות:** התחשבות בהשתלבות הנאשמים בחברה (עבודה, לימודים, הקמת משפחה), וכן בגורמים אישיים ייחודיים (נאשם 1 - נפגע פעולות איבה, שירות לאומי; נאשם 2 - נשוי ואב). * **התנהגות לאחר ביצוע העבירה:** בית המשפט שם דגש על ההתקדמות החיובית של הנאשמים מאז האירוע, כולל לקיחת אחריות (במידה זו או אחרת) והרצון לחיים נורמטיביים. * **התמודדות עם סוגיית ההרשעה:** * **חידוש פסיקתי:** סעיף 28 מציג את הדרישות המצטברות לצורך סיום ההליך באי-הרשעה: (1) סוג העבירה מאפשר ויתור על הרשעה; (2) הוכחת נזק ממשי שייגרם כתוצאה מהרשעה. * **יישום במקרה הנדון:** למרות שמדובר בעבירת "עוון" וללא עבירות נלוות, בית המשפט קבע כי ההגנה לא עמדה בנטל ההוכחה לגבי נזק ממשי שייגרם לנאשמים מהרשעה. משכך, נדחתה הבקשה לאי-הרשעה. * **השפעת אי-ההרשעה:** יש לציין כי ההגנה ביקשה סנקציות של"צ, אשר אינן כרוכות בהרשעה. בית המשפט, אף שהחליט להרשיע, בחר להטיל עונשים הנמצאים בחלק התחתון של המתחם, הכוללים בעיקר של"צ. **5. העונשים שנגזרו:** * **נאשם 1:** צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף 160 שעות. * **נאשם 2:** צו של"צ בהיקף 120 שעות. * **לשני הנאשמים:** * מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, על תנאי למשך שנתיים שלא יעברו על העבירה בה הורשעו. * התחייבות על סך 2,500 ₪ להימנע משך שלוש שנים מביצוע העבירה בה הורשעו. **סיכום והשלכות:** גזר הדין מדגים את שקלול העקרונות המשפטיים של הרתעה, שיקום, נסיבות אישיות, וחומרת העבירה. ההחלטה להטיל עונש משמעותי של של"צ, יחד עם עונשים נלווים, משקפת את חומרת הפגיעה בסדר הציבורי ובשלטון החוק, אך גם את ההתחשבות בגורמי שיקום ובנסיבות ייחודיות של הנאשמים. הדחייה של בקשת אי-ההרשעה, על אף עמדת ההגנה, מדגישה את דרישות הפסיקה המחייבות הוכחת נזק ממשי. עם זאת, העונשים הנמוכים יחסית בתוך המתחם, אשר כללו בעיקר של"צ, מבטאים את ההתחשבות המשמעותית שניתנה לנאשמים.