ב"ש 37/86

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בערעור על החלטה לעצור את המערער, שהואשם בעבירת סחיטה באיומים, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הערעור הופנה כנגד שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ההחלטה הראשונה, מיום 5.12.85, הורתה על מעצרו של המערער בנימוק שאופי העבירה המיוחסת לו, הרשעותיו הקודמות והסיכון לפגיעה במתלונן מצדיקים את מעצרו. ההחלטה השנייה, מיום 31.12.85, דחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה על יסוד ראיות חדשות שהציג המערער. בית המשפט העליון קבע כי שיטת הערעור בו זמנית על החלטות בעלות אופי שונה אינה ראויה. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער, וקבע כי הראיות תומכות בהחלטה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את הבקשה לעיון חוזר מבלי לשמוע את טענות המערער, שכן הדבר פגע בזכות השימוע של המערער ובהוראות חוק סדר הדין הפלילי. לפיכך, ההחלטה בבקשה לעיון חוזר בוטלה, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון חדש. הערר על החלטת המעצר הראשונית נדחה, וההחלטה הקודמת לעצור את המערער עד תום ההליכים נותרה בעינה.