ע"א 471/64

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור שביקש לחקור את התנהלותו של דירקטור בחברה ואת אחריותו לחובות החברה. בית המשפט קבע כי הסעד המיוחד לפי סעיף 226 לפקודת החברות דורש הוכחה שלחברה נגרמו הפסדים, מה שלא היה המקרה כאן. יתר על כן, דרישות סעיף 234 לא התקיימו, שכן לא היו ראיות לכך שהמנהל ביצע ביודעין פעולות מרמה. לשופט היה שיקול דעת בחקירות לפני סעדים משפטיים אחרים, והמערער לא סיפק ראיות מספיקות מעבר לכל חשד. לצורך חקירה לפי סעיף 190, המפרק, הנושה או בעל המניות יכולים להניע את בית המשפט, אם כי יש להצדיק את חשדותיו של המפרק בתצהיר. העובדות שהציג המערער רק עוררו חשדות, ולכן הערעור על החלטת השופט לא היה מוצדק. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב.