ה"פ 19530-01-11

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על החזקה בקרקע בשכונת גילה בירושלים, שהופקעה על ידי עיריית ירושלים לצרכי ציבור – ובפרט לצורך סלילת כביש. המבקשים, שהם הבעלים הנוכחיים של הקרקע, ביקשו להחזיר להם את הקרקע. מנגד, טענו המשיבים – אם ובני ביתה – כי הם זכאים לדיור זמני לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבנייה. הקרקע המדוברת שימשה בעבר כמחצבה וכללה מבנה בן שתי קומות, כאשר המשיבים התגוררו בקומה העליונה. מקור החזקתם של המשיבים במקרקעין היה שנוי במחלוקת. בית המשפט פסק לטובת המבקשים. בית המשפט קבע כי הליך ההפקעה היה חוקי וכי המשיבים לא הוכיחו את זכאותם לדיור זמני. לדברי השופטת, טענות המשיבים באשר למקור החזקתם לא היו משכנעות וסתרו זו את זו. זאת ועוד, לא עלה בידי המשיבים להוכיח כי החזקתם במקרקעין מנוגדת לזכויות המבקשים, המהווה תנאי הכרחי לביסוס טענת התיישנות. לפיכך נצטוו המשיבים לפנות את הנכס ולמסור את החזקה בו למבקשים עד ליום 15.5.2012. עם זאת, המבקשים התחייבו גם מעבר לדרישות החוק. הם הציעו לממן הרחבה של בית המשיבים במקום אחר לשווי של 200,000 ₪ אם המשיבים יפנו את הנכס לאלתר ולא יערערו על פסק הדין. השופט קיבל הצעה זו והורה כי אם המשיבים יעמדו בתנאים שצוינו, ישלמו להם המבקשים 200,000 ₪ בתוך זמן סביר לאחר מתן פסק הדין. עוד קבעה השופטת כי המשיבים יישאו בהוצאות המשפט של המבקשים, בסך 5,000 ₪.