תלה"מ 26729-06-21

תקציר

פסק דין זה מתאר את ההחלטות שהתקבלו בנוגע לחלוקת הנכסים והמשאבים לאחר גירושין. השופט קובע תחילה את תוקפו של הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים, ומחליט כי הוא אינו מחייב בשל היעדר אישור מבית משפט מוסמך. לאחר מכן פוסק השופט בכמה עניינים כספיים. הם מורים על חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו במהלך נישואיהם, בהתאם להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג. חוות דעת מומחה מתקבלת כבסיס לחלוקה, הקובעת כי חלקה של האישה בגמלת הפנסיה של הגבר הוא 35.9%, ואילו הגבר זכאי ל-64% הנותרים. השופטים פוסקים נגד היוון הפנסיה הרעיונית של האישה, שכן הם אינם מוצאים לנכון מקרה זה לחריג לכלל בדבר איזון הזכויות בעת הבשלתן. תביעתה של האישה למחצית מהדירה שירשה הגבר נדחית מאחר שלא הביאה ראיות מספיקות לזכויותיה בנכס. עם זאת, השופט פוסק לטובת האישה בעניין הנכס המסחרי, ומורה כי מחצית מזכויותיו של הגבר יירשמו על שמה. באשר למטלטלין, השופט מורה על חלוקה בעין, אך בשל חלוף הזמן הדבר קשה לוגיסטית, ורק חפצים אישיים המפורטים ברשימה המצורפת יועברו לאישה. השופט פוסק גם את דמי השימוש בבית המגורים המשותף לשעבר, ומחשב כי הגבר חייב לאישה 5,500 שקל לאחר ניכוי תשלומי משכנתא ודמי שכירות שהתקבלו מהדיירים. בנוסף, האישה חויבה לשלם לגבר סך של 12,624 ₪ כהסדר כולל של כל התביעות הכספיות, לרבות דמי השימוש, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופט גם קובע כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו. ניתן לפרסם פסק דין זה תוך השמטת פרטים מזהים.