ע"פ 23813-01-17

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע כי ערעורו של רפי רותם נגד מדינת ישראל באשמת העלבת עובד ציבור והטרדה באמצעות מכשירי תקשורת מתקבל. דעת הרוב של השופטים מבטלת את הרשעתו של רפי רותם בעבירות לפי סעיף 30 לחוק התקשורת בעילה של שאריות ההליך הפלילי - סוגיה שלא הועלתה על ידי אף אחד מהצדדים - בעוד השופטת קלמן-ברום חולקת על כך. עוד נקבע בפסק הדין כי הרשעתו של רותם בשלוש עבירות של הפרת הוראות חוק לפי סעיף 287 לחוק העונשין תעמוד בעינה, אך עונש המאסר על תנאי יופחת משלושה חודשים לחודשיים. תחילה מסבירים השופטים מדוע לדעתם יש לבתי המשפט סמכות לפתח את החוק, ומדוע יש ליישמו במקרה זה למרות התנגדות המשיב. הם מדגישים את חשיבותה של היצירתיות השיפוטית בשיטתנו המשפטית, השואבת הן ממסורת המשפט המקובל והן ממסורת המשפט האזרחי, ומבהירים כי כל עבודה שיפוטית – בבית המשפט העליון, בבית המשפט המחוזי או בבית משפט השלום – יכולה לשמש בסיס לפיתוח המשפט. במקרה זה, פיתוח החוק על פי עקרון ההליך הפלילי השיורי מוצדק, שכן הוא פועל על פי פסיקות שיפוטיות קודמות, מגן על חופש הביטוי הפוליטי ומשתמש במנגנונים חלופיים להגנה על האינטרס הציבורי מעבר לאמצעים פליליים. לאחר מכן מגיעות דעות שונות של השופטים. השופט גונטובניק סבור כי ביטול הרשעתו של המערער בעבירות לפי חוק התקשורת מוצדק בשל היעדר עילת תביעה ממשית וקיומם של אמצעים יעילים שאינם פליליים להגנה על זכויותיהם של עובדי ציבור. השופטת קלמן-ברום, לעומת זאת, הייתה מאשרת את ההרשעה בעבירות אלה, ואילו השופטת בן-יוסף מצדדת בדעת הרוב, אך מדגישה כי ביטול הרשעה צריך להתרחש רק במקרים חריגים. לבסוף, נקבע בפסק הדין כי לאור דעות שונות של השופטים, ההרשעה בהפרת הוראות חוק לפי חוק העונשין תיוותר בעינה, אך העונש יופחת.