ע"פ 6144/07

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אישה בהריגה לאחר שדקרה את בעלה, וגזר עליה תשע שנות מאסר. האישה ערערה הן על ההרשעה והן על גזר הדין. בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה, ולא מצא פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהיה מנומק ומפורט היטב. השופטים הסכימו כי טענת ההגנה העצמית של האישה לוקה בחוסר אמינות וכי היא פעלה מתוך זעם ולא מתוך הגנה. עם זאת, רוב השופטים הסכימו להפחית את העונש בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. אלה כללו את מערכת היחסים האלימה של בני הזוג, את מצוקתה של האישה ואת החרטה הכנה שלה. הם גם לקחו בחשבון את העובדה שלאישה אין עבר פלילי וששני ילדיה הקטנים יישארו ללא אם. בסופו של דבר הופחת העונש לשבע שנות מאסר. השופטת ארבל הציעה הפחתה נוספת כך שתתאים לעונש שניתן במקרה דומה, כדי להדגיש את האינדיבידואליות של גזר הדין, ולקחה בחשבון את הצהרת האהבה של האישה למנוח. השופט דנציגר הסכים עם הפחתה זו, והדגיש את היעדר הרישום הפלילי ואת הנסיבות המצערות סביב האירוע. הערעור על ההרשעה נדחה פה אחד, ואילו הערעור על גזר הדין התקבל ברוב קולות, והתוצאה הייתה עונש מופחת של שבע שנות מאסר.