ת"א 5350-09-13

תקציר

המקרה סובב סביב תאונת דרכים קטלנית שהתרחשה בישראל ב-8 בדצמבר 2011, בה נהרג ה.ז., אזרח תאילנד. אלמנתו של ח.ז., שני ילדיהם ואמו הגישו תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ממבטחי כלי הרכב המעורבים בתאונה. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי חישוב אובדן התמיכה הכספית ואובדן ההשתכרות הפוטנציאלית בשנים שלאחר התאונה. התובעים טענו כי ח.צ. עבדה בישראל והרוויחה כ-6,000 ₪ לחודש, ואילו הנתבעים טענו כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. בית המשפט מצא כי ח.צ. אכן עבד בישראל עד יום מותו, אך הראיות שהוצגו אינן תומכות באופן מלא בשכר הנתבע. במקום זאת, קבע בית המשפט כי שכרו החודשי יעמוד על 4,000 שקל. בית המשפט בחן גם את פוטנציאל ההשתכרות העתידי של ח.צ. אלמלא נפטר, תוך התחשבות בחוות דעתה המומחית של גב' יהל ש. קורלנדר בעניין. מחוות הדעת של המומחה, שבית המשפט מצא אותה אמינה, עולה כי סביר להניח שח.ז. היה ממשיך לעבוד בישראל עד מאי 2013, ולאחר מכן היה חוזר לתאילנד ועובד במפעלים בבנגקוק. קורלנדר הציג גם תרחישים שונים להכנסות הפוטנציאליות של ח.ז. בשנים הבאות, בהתבסס על דפוסי הגירה נפוצים בקרב מהגרי עבודה תאילנדים. בית המשפט קיבל את ממצאיה והשתמש בהם ככלי מסייע בהערכתו. הוחלט כי פוטנציאל ההשתכרות העתידי של ח.צ. יעמוד על 2,500 ₪ לחודש, ועל בסיס זה חושבו הפסדי התובעים. עוד קבע בית המשפט כי גיל הפרישה של ח.ז. הוא 60 שנה, בהתבסס על גיל הפרישה בתאילנד ועל אופייה הפיזי של עבודתו. הקופה המשותפת נאמדה בכ-1,200 שקל, ושיעור הריבית להיוון פיצויים עתידיים נקבע על 3%. חישוב ההפסד בשנים הבאות חולק למספר תקופות, תוך התחשבות במספר התלויים המשתנה לאורך זמן. בנוסף, נפסקו לתובעים 25,000 ₪ כפיצוי גלובלי בגין אובדן שירותיה של ח.צ. כבן, בעל ואב, 21,105 ₪ בגין הוצאות קבורה ו-45,790 ₪ בגין נזק לא ממוני. בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים לפצות את התובעים ביחד ולחוד בסך של 557,910 ₪. סכום זה כלל הפסדים כספיים בשנים שחלפו מאז התאונה, הפסדים כספיים עתידיים, אובדן שירותים, הוצאות קבורה ונזקים לא ממוניים. כמו כן נדרשו הנתבעים לכסות את שכר טרחת עורכי הדין בשיעור של 15.21% מסכום הפיצוי, וכן הוצאות משפט.