דב"ע נו/27 - 01

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטת ועדת הערר בדבר אי כושרו של המערער להשתכר. למערער, העובד כרואה חשבון, נקבעה בעבר קצבת נכות מלאה בשל נכות רפואית בשיעור של 75%. אחוז זה נקבע על ידי הוועדה העליונה וזיכה את המערער בפנסיה עד סוף שנת 1994. בעקבות בדיקה חוזרת של רופא מוסמך, הופחתו אחוזי הנכות של המערער ל-60%, מה שהביא את ועדת הערר לאשר את הפחתת הקצבאות. בית הדין האזורי לעבודה דחה את ערעורו של המערער לאחר מכן, והביא את המערערת להסלים את התיק לבית הדין הארצי לעבודה. המערער טען כי מצבם הבריאותי לא השתפר וכי החלטת הוועדה אינה מנומקת דיה. יתר על כן, הם סברו כי המסמכים הרלוונטיים לא נלקחו בחשבון. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הדגיש כי קביעת אחוזי הנכות אינה בסמכותו של בית הדין. במקום זאת, זהו תפקידו של פקיד התביעות, כאשר ערעורים נדונים בוועדת הערר בגין אי כושר. בית המשפט ציין כי יתערב רק במקרים קיצוניים הגובלים בחוסר סבירות, דבר העלול להוות טעות בדין. מאחר שוועדת הערר לא הסבירה כראוי את ההפחתה באחוזי הנכות של המערער, קבע בית המשפט כי יש להחזיר את העניין לאותה ועדה לבירור ודיון נוסף. הוועדה תבחן את כל המסמכים הרלוונטיים ותשמע את טענות המערער. בהינתן הסכמתו מראש של המשיב לדרך פעולה זו, ויתר בית המשפט על כל הוראה בעניין הוצאות.