רע"א 4669/96

תקציר

פסק הדין של השופט, שהתמקד בסמכות העניינית, היה שגוי, לפי פסק הדין. השופט פירש באופן שגוי את אמות המידה לקביעת הסמכות והסתמך על מבחן העילה ולא על מבחן הסעד. פסק הדין מבהיר כי ההשפעה על השימוש בקרקע בלבד אינה מספיקה כדי להיכנס לגדר "שימוש בקרקע" כהגדרתו בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט. במקום זאת, הצו חייב להשפיע ישירות על גוף הנכס. פסק הדין מבדיל את המקרה הנוכחי מתקדימים קודמים, ומסביר כי מבנה המבקש פוגע פיזית ביכולתם של המשיבים להשתמש ברכושם, והופך אותו ליותר מסתם עניין של שימוש בקרקע. הסעיף מסתיים באישור דחיית הבקשה ללא כל דיון נוסף, בהתבסס על הפרטים הספציפיים של המקרה. החלטה זו ניתנה ביום 25.7.96.