ת"א 31720-02-12

תקציר

התובע החזיק בשלוש פוליסות ביטוח חיים נפרדות עם כלל, הראל והפניקס שכללו כיסוי נכות במקרה של תאונה. התובע עבר שתי תאונות בהפרש של כשנה וחצי, במרץ 2009 ובאוקטובר 2010, ולאחר מכן הגיש תביעות לשלושת הנתבעים. התובע תבע את שלושת הנתבעים בגין סירובם לשלם את תגמולי הביטוח במלואם בעקבות שתי התאונות. השופט קבע כי כלל נדרשת לפצות את התובע בגין שתי התאונות על בסיס אחוזי הנכות שנקבעו על ידי מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ד"ר בר אילן. כלל החמיצה את ההזדמנות הראשונה לשלוח מכתב דחייה לתובעת בנוגע לשתי התאונות ולכן היא מנועה מלהעלות טענות כנגד חבותה, למעט גובה הנזק בגינו היא אינה חסומה. עוד קבעה השופטת כי אין חוזה מחייב בין כלל לבין התובעת בנוגע להצעת הפשרה בשטר הסילוק. לגבי התביעה נגד הראל, השופט פסק לטובת הראל. השופטת העדיפה את פרשנותה של הראל להחרגה הקיימת בפוליסה, המתייחסת לפגיעה בגב התחתון של התובע. השופט קבע כי פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית הפוליסה והחרגתה, כפי שהוסבר בחוות דעתו של ד"ר בראון, מומחה לחיתום. עוד קבעה השופטת כי ההחרגה בפוליסה של הראל אינה סותרת את ציפיותיה הסבירות של התובעת. כמו כן, השופטת קבעה כי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח אינן חלות על הכיסוי הביטוחי הרלוונטי במקרה זה, וגם אם כן, הראל עמדה בתקנות אלה. לגבי התביעה נגד הפניקס, השופט פסק לטובת הפניקס. השופט קבע כי ההחרגה הקיימת בפוליסת הפניקס תקפה וחלה על התאונה הראשונה. עוד קבעה השופטת כי טעותה של הפניקס במכתב הקבלה והשחרור אינה מחייבת את הפניקס לשלם לתובע את מלוא פרמיית הביטוח כפי שנרשמה במכתב. בנוסף, קבעה השופטת כי התאונה הראשונה אירעה לפני תחילת פוליסת הפניקס, ולכן היא אינה מכסה תאונה זו. השופט דחה את תביעת התובעת נגד הפניקס והורה לתובע לשלם את הוצאותיה של הפניקס בסך 7,000 ₪. בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התביעה בחלקה נגד כלל ודחה את הטענות נגד הראל והפניקס. כלל חויבה לשלם לתובע הוצאות בסך 10,000 ₪, והפניקס חויבה לשלם הוצאות בסך 7,000 ₪.