תא"מ 32678-05-10

תקציר

המחלוקת היא בין פרג', שסיפק רהיטים לשחר על פי ההסכם של שחר עם מפעל הפיס. פרג' לא סיפק לרהיטים זכוכית מחוסמת כנדרש, מה שהוביל לעיכובים משמעותיים בפרויקט ולהפסדים כספיים. השופטת דנה תחילה בטענות בדבר תחולתו של חוק חוזה חוזי התקשרות ומוצאת כי החוק אינו מקנה סעד בלעדי, ואף אינו ישים במקרה זה. לאחר מכן, השופט בוחן את האחריות של כל צד בסכסוך. ברור כי פרג' אחראי לאי אספקת הרהיטים כפי שסוכם, ואילו שחר אחראי לבדיקת הסחורה. למרות שהיו עיכובים מצד שני הצדדים בתיקון הבעיה, האחריות העיקרית מוטלת על פרג'. לטענת שחר, היא אינה נדרשת לשלם לפרג' בשל אי תשלומים ממפעל הפיס כתוצאה מפרשת הזכוכית, בהתאם להסכם ביניהם. השופטת מסכימה כי התשלום של פרג' מותנה בהעברת תשלומים ממפעל הפיס לשחר, ומפעל הפיס אכן ניכה 200 אלף שקל מהתמורה החוזית בשל סוגיית הזכוכית. עם זאת, השופט מוצא כי שחר פעל בחוסר תום לב בכך שלא ניסה לגבות את הסכום שנוכה ממפעל הפיס, והתלות הגדולה יותר של פרג' בתשלום הופכת את התנהלותו של שחר לבלתי סבירה. עם זאת, מאחר ששני הצדדים הפרו את ההסכם, מחליטה השופטת לפצל את תוצאת ההפרה, תוך ניכוי 100 אלף שקל מהתמורה המגיעה לפרג'. לאחר מכן דן השופט בטענות קיזוז שונות שהעלה שחר, לרבות תביעות להוצאות ולנזקים שנגרמו על ידי פרג'. השופט מקבל חלק מהטענות הללו ומפחית 20,880 שקל עבור הוצאות הובלה ו-23,446 שקל עבור זכוכית פנורמית מהסכום המגיע לפרג'. השופט דוחה את טענותיו של שחר לחשבונות לא מאושרים ולנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרת ההסכם מ-2008, שכן טענות אלה אינן נתמכות בראיות. לבסוף, השופט פוסק לטובת פרג' ומורה לשחר לשלם לפרג' 388,797 שקל בצירוף סכום תביעת השטר בסך 208,000 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק. גם טענת השטר מתקבלת, ותביעתו של שחר נגד פרג' נדחית. שחר חויב לפצות את פרג' בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות.