ת"א 1185/07

תקציר

פסק הדין מתאר תביעה אזרחית שהוגשה נגד נאשם שהודה בהריגת המנוח, מיכאל שלף. התובעים הם עזבונם של המנוח ושני בניו, המבקשים פיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב מעשי הנתבע, בסך כולל של 4,637,004 ₪. העובדות כפי שהוצגו בכתב האישום, בהן הודה הנאשם, הן כדלקמן: הנאשם, עם היוודע הרומן של אשתו עם שלף, נקלע לעימות עם האחרון, שבעקבותיו דקר את שלף בגבו וגרם למותו. לאחר מכן לא פנה הנאשם לקבלת עזרה רפואית עבור שלף, מה שהוביל למותו. עיקר המחלוקת העובדתית נסובה סביב התנהלותו של המנוח טרם האירוע, כאשר הנתבע טוען כי שלף התרשל בתרומתו. עם זאת, בית המשפט צידד בתובעים וקבע כי התנהלותו של המנוח, אף שהייתה רשלנית, לא זיכתה את הנתבע ממעשיו. בהתבסס על הודאת הנאשם בתיק הפלילי, קיבל בית המשפט את העובדות כמפורט בכתב האישום המתוקן. בנוסף, בית המשפט הכיר בעובדות מסוימות שלא הוזכרו בכתב האישום, לרבות הוויכוח האלים והפציעות שנגרמו למנוח. בית המשפט ייחס למנוח אשם תורם של 30%, תוך הכרה ברשלנותו אך גם בהתחשב בהזדמנות של הנתבע לפנות לעזרה. בהערכת הפיצויים התחשב בית המשפט בשכרו של המנוח וקבע את שכר הבסיס לחישוב על 33,000 ₪ לחודש. לצורך תביעת העיזבון חישב בית המשפט את הפסדי ההשתכרות, והעמיד את הפסדי העבר על 756,470 ₪ ואת ההפסדים העתידיים עד גיל הפרישה הצפוי של המנוח על 676,277 ₪. כמו כן נכללו הפסדי פנסיה, הוצאות קבורה ופיצוי בגין קיצור תוחלת החיים בסך 2,230,601 שקל. לאחר החלת החיוב התורם בסך 30%, נקבע סכום הפיצוי הסופי על סך 1,560,421 ₪. סכום זה, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין, היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעת לתובעים. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ומיום 22/04/2011.