ת"א 34905-09-16

תקציר

התובעים, מקור הנפקות וזכויות בע"מ, הגישו תביעה נגד עורך דינם לשעבר, בטענה לרשלנות מקצועית בטיפול בתביעת הפיצויים שלהם נגד המדינה בגין הפקעת אדמותיהם. התובע טען כי עורך הדין התרשל בכך שלא הגיש ערעורים על החלטות פרוצדורליות מסוימות שהתקבלו במהלך תביעת הפיצויים, אשר הביאו לכך שראיות מכריעות לא התקבלו. עוד טענו כי הנאשם לא הצליח לשחזר תיק בית משפט קשור, מה שהוביל לכך שלא הוצגו ראיות נוספות. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח טענות אלה. ראשית, חובתו של עורך הדין היא להפעיל שיקול דעת סביר, והתובע לא הוכיח כי התנהלותו של עורך הדין חרגה מסטנדרט הזהירות המצופה ממנו. שנית, התובעת לא ביססה קשר סיבתי בין המחדלים הנטענים לבין תוצאת תביעת הפיצויים. התובע לא יכול היה להוכיח כי תוצאת המקרה הייתה שונה אילו עורך הדין היה נוהג אחרת. בנוסף, ציינה השופטת כי טענות התובע בדבר חשיבותן של הראיות המוחרגות היו חלשות, שכן פסק הדין בתביעת הפיצויים הצביע על כך שלמסמכים המדוברים הייתה השפעה מזערית על התוצאה. התובע טען גם להפרת חובה חקוקה, אך לא הביא כל ראיה לתמיכה בטענה זו. זאת ועוד, בית המשפט דחה את בקשת התובעת לסעד פיצול, שהוגשה לאחר שלב ההוכחות, שכן לא מצא הצדקה לאפשר תביעה חדשה מאותה עילה. בסופו של דבר, התביעה בגין רשלנות מקצועית נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪.