בש"א 1985/04

תקציר

המבקשת, שעבדה אצל המשיבה כפקידת קבלה, טענה כי פוטרה שלא בצדק. בית הדין מצא כי המשיבה אכן לא קיימה שימוע כדין טרם הפיטורין, ולפיכך ביטל את הפיטורים והורה על החזרתה של המבקשת עד לקיום דיון כדין. בעקבות החלטה זו קיים המשיב שימוע ולאחר מכן פיטר שוב את המבקש, בטענה כי הפיטורים נבעו מהתייעלות וחסכון. המבקש טען כי גם פיטורים שניים אלה היו בלתי חוקיים, ובית הדין הסכים לכך, וקבע כי המשיב לא פעל בהתאם להליכי הפיטורים הנכונים, והתעלם מצו בית המשפט הקיים. עם זאת, בית הדין הכיר בכך שהדיון עצמו היה כדין, וכי למשיב היו סיבות מוצדקות לפיטורים. בנוסף, טענת המבקשת כי פיטוריה נבעו משיקולים זרים, כגון השתייכות פוליטית או אישית, לא הוכחה. עם זאת, מאחר שהמשיבה לא קיימה את הוראת בית הדין הקודמת, הפיטורים השניים הוכרזו כחסרי תוקף, והמשיבה חויבה לשלם את שכרו של המבקש ממועד הפיטורים המיועד ועד למועד ההחלטה הנוכחית. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.