ת"א 12890-03-15

תקציר

השופטת שקלה בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיעה להכרעה בבקשה לתיקון התביעה שכנגד. הם קבעו כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי. לדברי השופט, חלק מסעיפי התביעה שכנגד התייחסו להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בשנת 1996 וכבר הוכרעו בפסק דין של בית המשפט המחוזי, המהווים מעשה של בית המשפט. משכך, קבע השופט כי כל הטענות הסותרות את קביעות בית המשפט המחוזי בדבר פרשנות הסכם הפשרה ואי תחולתו על צינור ביוב נדחות. עם זאת, המשיבים רשאים להגיש תביעה שכנגד מתוקנת עד ליום 26.2.2017, אשר חייבת לעמוד בהחלטת השופט. השופטת גם דחתה חלק מהסעדים של התביעה שכנגד על הסף, שכן הם היו בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אך אין בכך כדי למנוע מהמשיבים להגיש תביעה כספית במסגרת התביעה שכנגד. בנוסף, דחתה השופטת את התביעה נגד חברת משאבי המים, הנתבעת שכנגד מס' 2, בשל היעדר שאלות משותפות והיעדר עילת תביעה כנגדם. המשיבים חויבו לשלם למבקש הוצאות בסך 5,850 ₪ בגין הבקשה. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של הצדדים וניתנה היום, 18.1.2017.