ת"צ 44120-03-20

תקציר

המקרה המדובר הוא בהצעה לתביעה ייצוגית הנוגעת לנוהלי גביית חובות התקשורת בישראל. המבקשת, נציע לפינר, שהחוב שלה לבזק (חברת תקשורת) הופנה לעורכי דין חיצוניים לצורך גבייה, קוראת תיגר על הנוהג של בזק לגבות מהלקוחות שכר טרחה נוסף עבור שליחת מכתב התראה לעורך דין. לפינר טוען כי חיוב זה אינו חוקי שכן אין לו בסיס בדין והוא חורג מהוצאות הגבייה המותרות. בזק, לעומת זאת, מצדיקה את ההאשמות הללו וטוענת שהן נחוצות ועומדות בדרישות החוק. בית המשפט, לאחר שבחן את הטענות, מאשר את התובענה הייצוגית, וקובע כי פרשנותו של המבקש לחוקים ולתקנות הרלוונטיים נכונה. אין הוראה חוקית המסמיכה גביית אגרות בגין מכתבי התראה בשלב זה של הליך גביית החוב. השופטת מדגישה כי ניסיונה של בזק להרחיק עצמה מעורכי דין חיצוניים המייצגים את החברה אינו משכנע וכי חובות החברה על פי החוק אינן נפגעות. כמו כן, בית המשפט מוצא כי המבקשת מתאימה לייצג את הקבוצה הייצוגית, למרות כמה שאלות לגבי מעורבותה והיכרותה עם ההליך. השופטת מדגישה את אופייה המשפטי בעיקרו של התביעה ואת הצורך בתובע ייצוגי, הגובר על החשש לתום ליבו של המבקש. כתוצאה מכך, התובענה הייצוגית מאושרת עם הגדרה שונה בהתאם לנסיבות הספציפיות. לפינר מוכרת כתובעת המייצגת, ובזק מחויבת לשאת בהוצאותיה בגין שלב זה. כמו כן, החברה נדרשת לפרסם הודעה על החלטת התביעה הייצוגית ויש לה מסגרת זמן מוגדרת להגשת כתב הגנה. הדיון בתביעה נקבע ליום 11.7.2022. החלטה זו, מסכם השופט, צריכה להינתן היום, 31.3.2022, בהיעדרם של שני הצדדים.